אם בחקתי תלכו
תכט
אם בחקתיא תלכוב ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריוג כו'ד, היינו בעצרת על פירות האילןה כו', ומתחילה יש להבין ענין תלכו שהוא ענין ההילוך באהבה כמ"ש הלוך ונסועו כו' וענין ההילוך דאה' יובן בהקדם ענין ואהבת שיש בו ב' פירושים הא' ל' ציווי והא'ח ל' הבטחהז, כי הנה ידוע שיש ג' נפשותט באדם נה"ט הבהמי' שנק' רוח הבהמה היורדת למטהי שהוא בחי' המדות שבאדם הטבעיים שהן יורדין למטה להתאוות תאוה לעצמו ולגרמי' וחפיצים להיות בבחי' יש. והנפש הב' היא בחי' נה"א שהיא בחי' רוח האדם העולה למעלהיא מעלה להפשיט א"ע מבחי' הכלי ולהיות בבחי' כלות הנפש אליו ממש כו', והנפש הג' הוא בחי' נפש השכליתיב היינו השכל אנושי שבמוח שנבדל בערך מבחי' המדות עד שלפעמים יכול גם בשכלו האנושי למשול על מדותיו, הנה בחי' זאת היא ממוצעת בין נפה"א לנה"ט ונק' בחי' לבוש שע"י מתחברת נה"א בנה"ט הבהמי' ונק' בחי' צלם כמ"ש אך בצלם יתהלך אישיג כו' והנה הנה"א עצמה נק' נר הוי'יד כמו הנר שעולה בטבעו למקורו כן הנה"א עולה למעלה בבחי' כלות הנפש לבחי' אלקות מצד שממנו לוקחה אך להיותה מוסתרת בנה"ב [כמשי"ת לקמן בענין רשע מכתיר את הצדיק] לזאת מוכרח להיות ההתבוננות כו', וענין ההתבוננות הוא תפיסת אור האלקי בשכל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור