מאותיות השכל אפי' מכמו שהם בשרשם בנפש שאינם רק בחי' חיצוני' הנפש ולכן אינם פועלים רק גילוי הנפש במציאות שכל פרטי ולא התגלותו כמ"ש אבל אותיות הדיבור חקוקי' המה בעצמי' הנפש ובכחם לפעול התגלות הנפש כמ"ש, וראי' שהמה בדומה לפשיטות ועצמי' הנפש שהוא מקור לכל הפרטים דשכל ומדות ואפי' לשני הפכיים כמו מדות דחו"ג וזה מורה על פשיטותו וכ"ה באותיות הדיבור אע"פ שהמה כלים המקבלים התגלות הכחות דשכל ומדות בתוכם מ"מ המה כלים פשוטים לקבל כל מיני כחות דשכל ומדות ואפי' מדות הפכים, כי אין הפרש בין אותיות שמדבר דבריםמו אה' לאותיות שמדבר דברי שנאה או שכל, וע"כ לומר שזהו גילוי הנפש בעצמו כמ"ש שמשנה בגדי' ממהות משפיע להעשות כלי מקבל לגלות כל הכחות לזולתו כו' וד"ל. ..]. ולכן הפגם דברית הלשוןמז שוה לפגם דברית המעורמח ששניהם פוגמים בכלל כל הנפש ולא באבר פרטי כשאר עשה ול"ת שהמה נק' אברי הנפש בלבד כו' וד"ל [... והנה עד"ז יובן באותיות המח' חיצוני' הל' שאעפ"י שהוא לבוש לבד אפי' לגבי אותיות עצמי' דשכל הנ"ל שנק' מח' עיונית מ"מ בשרשם המה מפנימי' ועצמי' הנפש כמו אותיו' הדיבור הנ"ל בבחי' חקיקה בנפש כי גם בהם נמצא הכח לגלות כל הכחות לעצמו כמו גילוי השכל בכלי המוח או מדות הפכי' דאה' ושנאה תיכף עולה אל המוח להרהר בהם מזה נראה שהמה אותיות פשוטי' נמשכי' מפשיטות ועצמי' הנפש וכנ"ל באותיות הדיבור, אך יש בהם כח יותר עמוק מאותיות הדיבור והוא במה שאנו רואים שהרצון לא יוכל למשול בהם כלל אבל בדיבור יוכל למשול הרצון בהם למנוע א"ע שלא לדבר אבל לא יוכל להפשיט א"ע ממח' כלל, ומוכרח לומר שבפנימי' ועצמי' הנפש יש בו שני כחות הא' כח הגילוי ונק' רצון וכמשי"ת והוא מה שיכול להתגלות כמ"ש ושם הוא שרש אותיות הדיבור ושרש כח המוליד ולכן מוליד נפש שלימה אך אעפ"כ אינו נתפס בזה עד שלא יוכל להתפס במ"א וראי' שיוכל להוליד כמה נפשות, אבל כח הב' הוא כח ההעלם שמלביש ומעלים כל עצמי' הנפש עד שלא יוכל להתפס במ"א וזהו למע' מרצון שבנפש שאינו רק מרוצת הנפש כח הגילוי שבו וזהו שרש אותיות המחשבה ולכן לא יוכל להפשיט א"ע ממח' כי לא יוכל למשול ברצונו עליהם מצד שהמה בפנימי' הנפש למע' מרצון שבנפש כו', ולכן הרהורי עבירה קשי' מעבירהמט להיותם מלבישים כל הנפש עד שלא יוכל להפשיט א"ע מהם לדבק א"ע באלקות כו', ולכן אמרו בשם הבעש"ט נבג"ם שבכל מקום שמחשבתונ של אדם מתפשטת שם הוא בעצמו כו' וד"ל. וזהו ענין שרש לאה ורחל ע"ד הקבלה ששרשם בקו האמצעי וכמבואר ברמ"ז פ' בחוקתי בתחילת הסדרה, ואפ"ל ששרשם בפנימי' הכתר וחיצוני' וכנ"ל וד"ל. ..].
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור