מצד שרש נשמותיהם, כי שרש נש"י הם בבחי' מח' הפנימי' ועצמי' [... עד רום המעלות בראשית עליות הרצון הפנימי' בעצמי' אא"ס כנ"ל במדריגה השישית דסתים דישראל כו'. ..] אבל שרש אוה"ע הם בבחי' החיצוני'קמז לגמרי אחר ההמשכה ע"י ריבוי צמצומים ומסכים וא"כ איזה רבותא יש בזה במה שבחר בנו.
אך כל הענין הנ"ל יובן בהקדים ענין התהו והתיקון מה ענינם דהנה מבואר בפרד"ס שאפי' בחי' ע"ס הגנוזותקמט בהעלם העצמות המה ג"כ בחי' כליםקמח, וע"ד דוגמא אותיות החקוקי' גורמי' ג"כ חשכות קצת בעצם החומר אעפ"י שאינם נפרדים ממנו אבל בחי' אא"ס הוא למע' מבחי' כלים ואינו בגדר תפיסא אפי' בבחי' ע"ס הגנוזות הנ"ל שהמה כלי' עצמי' אבל בחי' אא"ס הוא למע' מגדר כלי לגמרי ולכן נאמר בו אני הוי' לא שניתיקנ, כי ענין אני הוא בחי' התגלות והיינו הגילוי שלו בבחי' אור ואעפ"כ אפי' הגילוי הוא ג"כ מובדל מגדר כלי ולכן יכול להיות אחליפו דוכתייהוקנא שיהי' אור החסד מאיר בכלי הגבורה ואור הגבורה מאיר בכלי החסד, והנה בד"כ זהו ענין תהו ותיקון כי ענין התהו הוא בחי' אורות בלי כלים וכמבואר בכתבי האריז"ל שבעולם התהו הי' בחי' ריבוי האור ומיעוט הכליםקנב וכיון שהכלי הוא בבחי' מיעוט ממילא הוא בבחי' ביטול והתכללות באור ונמצא שאין שם אלא בחי' אור אבל בעולם התיקון הי' בחי' מיעוט האורות וריבוי הכליםקנג ונמצא שהכלי מעלים את האור והיא עקרי' ולכן נק' בשם כלי לבד, ונמצא שבחי' תוהו ותיקון הוא בחי' אורות וכלים והוא בחי' למעלה מהשתלשלות, וזהו מ"ש בע"ח הלשון לא יוכל הכלי לסבול את האורקנד פי' מצד שהאור הוא בבחי' רוממות והבדלה עד שהכלי הוא בו בתכלית הביטול וההתכללות שזהו ענין מיעוט הכלי לכן לא הי' יכול להיות מבחי' אורות דתהו שום גילוי בדרך השתלשלות רק בדרך נפילה שהוא ענין שבירת הכלים, וענין הנפילה היינו ההתהוות בבחי' ריחוק הערך עד שנעשה שרש ומקור ליש נפרד שהוא ענין הרע דנוגה ששרשו הוא בבחי' התוהו