הממשיך אותם מן ההעלם הזה נק' מקור מים חיים. כ"ה ע"ד דוגמא זאת למעלה יש ב' מיני שפע, מעילא לתתא [הנק' או"י] ומתתא לעילא [הנק' או"ח] וש' הוי' הוא מקור ב' מיני שפע הנ"ל. והנה כבר נת' איך שהוא מקור לשפע הנמשכת מעילא לתתא בהתחדשות כנ"ל.
אך להבין השפע שמלמטה למעלה ואיך שם הוי' הוא מקור אלי', י"ל מאמר אתה ה' לבדךכג כו' אתה עשית את השמים ושמי השמים וכל כו' הארץ כו' הימים וכל אשר בהם כו'. והנה אתה הוי' לבדך הואכד בבחי' אצי' ששם אא"ס הוא בבחי' גילוי רב ועצום עד אשר לא נגלה כ"א הוא לבדו ואין בלתו [כי בספי' א' בזוהר איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חדכה, ואפי' בחי' הנשמות הגם שכבר נפרדו מן הקו"ח כמבואר באגה"ק במאמר איהו וחיוהיכו מ"מ הם בתכלית הביטול במציאות עד שאינם נראים ליש כלל נמצא שבאצי' אינו מתגלה כ"א אא"ס כמ"ש לבדו כו']. וזהו אתה הוי' כי באצי' מאיר שם הוי' היו"ד הוא בחי' חכ' שנמשל למעיין והה' הוא בחי' בינה שנמשך לאו"ר כנהר הנמשך מן המעיין כו'. וזהו ג"כ ונהר יוצא מעדן כו'. ואח"כ בחי' הוי"ו הוא בחי' מדות דאצי' וה' אחרונה הוא בחי' מל' דאצי' והם בחי' ז'כז נחלים המתחלקים מנהר היוצא מעדן כו' ונמצא שבאצי' אינו רק גילוי שם הוי' ואין זולתו כו'. ואח"כ נמשך השפע מאצי' לבריאה שעז"א אתה עשית את השמים ושמי השמים [שזהו ו"סכח דבריאה חב"ד ומדות כו'] וכל צבאם הם השרפים האומרים קדושכט ולהיות שמשיגים קדושתו של הקב"ה [ולכן נאמר עליהם שרפים עומדים ממעל לול כדוגמת השכל המקיף את המושכל ומשיגו שאז השכל הוא ממעל למושכל ומקיפו כו' וד"ל ממכי"קלא ] לכן אין בהם תערובות יש ופסולת עדיין ניכר, והטעם של השגה והביטול שלהם הוא מחמת שהם ראשית הבריאה מאין ליש לכן הם קרובים אל האין ויש להם השגה בבחי' האין בדרך רוממות והבדלה ולכן אומרים קדוש, ועוד דאימא עילאה מקננא בכורסייאלב ונמצא שפנימיותם הוא אור אימא עילאה, וידוע דחו"ב הם תרין ריעין דל"מלג ולכן יש להם השגה בבחי' האין דחכמה בדרך רוממות והפלאה, ולכן הם בתכלית הביטול ואינו ניכר בהם תערובות יש ולכן נמשל השפע שלהם כדוגמת שפע הנחלים הראוים לשתי' כו' [וכידוע דנוגה דבריאה רובו טובלד ומיעוטו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור