אם בחוקותי תלכו
תנד
וכמשל ביטול המדות בשכל וזהו איך דכולא קמי' כלא חשיבקלא [אבל התבוננות הראשון הוא איך שהוא עיקרא ושרשא דכולהו עלמיןקלב כו'] שמצד זה תתפשט האה' מלבושי' לא לחפוץ בשום דבר גשמי ורוחני רק להיות נכלל בבחי' עצמו' אלקות כטבע הניצוץ ליכלל בשלהבת וזהו בחי' רצוא וכמבואר בלק"אקלג, והנה חוש הזה שיש בנש"י להרגיש בחי' מקור דחו"ב שמובדלי' בערך מהיות מקור להשתלשלות בפ"מ רק מקור למקור יחשבו, הוא מצד ששרש נש"י הוא בתושב"כ שהוא בחי' ס"ת בחי' חו"ב כנ"ל וד"ל. וזהו בחי' בכל לבבך כי כיון שהאה' אינה מוגבלת בכלי אזי נמשך כל כח הנפש שבאה' זאת להיות נכלל ובטל באחדות הוי' כו' משא"כ כשהיא מוגבלת בכלי אזי לא נעשה המשכת כל כח האה' זאת ליכלל באלקו' וממילא מעורב כח לחפוץ ג"כ עניני העולם כו'.
והנה כ"ז הוא אה' דבכל לבבך אבל אה' דבכל נפשך יש בה ג"כ ב' בחי', נפשך ובכל נפשך. והענין הוא להיות אנו רואים שבטבע כל איש ישראל להיות סו"מ במצות ל"ת וע"ט במ"ע בבחי' טבעי' ועצמי' כאלו הוא דבר שא"א לעבור על רצון ה', וזה יש אפי' בנש"י ועמי הארץ שאינם יודעי' כלל מהתבוננות רק הרצון שלהם הוא למע' מן הטעם ודעת לגמרי, והנה כל רצון יש בו תענוג פנימי המקור אלי' אך מה שאנו רואי' שעושין בקרירות היינו מצד התעלמות היחידה בהם ולכן לא נגלה העונג רק הרצון כאלו נראה שאינו רק בדרך עקשות אבל באמת יש בזה עונג נעלם [וזהו כי עם קשה עורף למעליותאקלד כו']. והנה בגדולי ישראל שפעלי'קלה התגלות היחידה בנפשם נתגלה בהם בחי' העונג וזהו בצדיק וטוב כמו רשב"י שהי' מיח"ס ולכן א' בחד קטירא אתקטרנאקלו כו'. והנה ב' בחי' אלו נק' נפשך ובכל נפשך, כי הרצון שלמעלה מן הטעם שבכללו' י"שקלז שאינו נוגע רק למעשה בלבד הוא רק חלק וענף מן העונג הנעלם שבקרבם להתענג על הוי' על דייקא כו', משא"כ בגדולי ישראל שנגלה העונג הפשוט בעצמו נק' בכל נפשך כו' וד"ל. והנה זהו מצד שרשם בלוחות בחי' אותיות החקוקי' בחי' פנימי' הכתר וחיצוני' הכתר הנק' רצון ותענוג כו' וד"ל, והוא ענין בעבר הנהר.
והנה יש עוד בחי' בכל מאודך שהוא בחי' אחת כי העצם בלתי מתחלקקלח, והענין יובן ע"ד אין מוסרין ס"תקלט אלא למי שלבו דואג בקרבו שזה הי' מן הסתם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור