חכמה עילאה כמאמר אבא יסד ברתאקמו ושם הוא שרש בחי' העליונה דלאה שהוא בעטרת יסוד אבא במקומה כנ"ל. ועוד אפ"ל ששרש ב' מיני אותיות הנ"ל דאותיות המח' ואותיות הדבור הם יותר נעלה בבחי' לובן העליוןקמז דעצמות אא"ס ולכן נק' שתי בנות לבןקמח כו' ע"ש שרשם בלובן העליוןקמט כו' וד"ל. ..).
והנה בחי' אהבה כרשפי אש הנ"ל הוא בחי' אהבה דבכל מאדך הנ"ל והוא בבחי' רצוא, והעלאה זאת עולה לבחי' חכ"ע ומעורר בחי' המשכה מלמעלה למטה ועי"ז נעשה בחי' שוב ועי"ז נעשהקנ גילוי אא"ס למטה כמו למעלהקנא בעלמא דאתגלייא כמו בעלמא דאתכסייא (... והיינו שהם במהותם כמ"ש בבחי' יש נברא ואעפ"כ הם בתכלית הביטול כמו בעלמא דאתכסייא, משא"כ הרצוא הוא בחי' הפשטת מהותם כו' וד"ל. ..). וזהו ומעיין מבית ה' יוצאקנב והשקה את נחל השטים, כי הנה כתי' ונהרקנג יוצא מעדן נהר הוא בחי' יסוד אבאקנד שהוא ממשיך בחי' הארה מחכמה עילאהקנה ולא עצמית החכמה עילאה ולכן נק' בשם יוצא מעדן (... כי כל הארה לא תוכל להתגלות כ"א ע"י העלם העצמי' אז נראה ההארה בבחי' חוץ מן העצמות, משא"כ כשהעצמי' מאיר אז ההארה נכללת בו בבחי' אין ואפס כזיוקנו השמש בשמש כו' וד"ל. ..), ואז נמשך להשקות את הגן בלבד שהוא בחי' בינהקנז כו' או אפי' בחי' מל'קנח כו' אבל מבחי' מל' בבי"עקנט נמשכת ההארה בבחי' פירוד מן העצם וזהו ומשם יפרד כו', אבל כאשר ומעיין מבית ה' יוצא היינו שתהי' נמשך עצמות המהותקס בבחי' גילוי אז והשקה את נחל השיטים שהוא בחי' טורי דפרודאקסא מקור תאות תענוגי עוה"ז שגם הם יתהפכו ויהיו נכללים בבחי' ביטול באחדות ה' עד שמאיר אא"ס למטה כמ"ש למעלה, והיינו מטעם דאא"ס שבחכ"ע