וזכרתי את בריתי יעקב
תקכה
ומצות מילה כו'. והנה ענין להזכיר מדת יום בלילה היינו להביא האור הנק' יום ולהמשיכו בתוך החושך [והיינו ענין ולילה כיום יאירמו לא שיתבטל הלילה ממציאותו רק שיאיר כמו אור היום כו'] וזהו ע"י התו' שנק' ותורה אורמז. כי הנה ענין התורה הוא אור העצמות דא"ס שמאיר בחכמה עילאה אשר הוא וחכמתו אחדמח ונמשך למטה בעוה"ז הגשמי' שלא ע"י צמצומים והשתלשלות המדריגות כלל, וענין ההמשכה בעוה"ז הוא מה שמתלבש בצירופי אותיות גשמיים כמו שנים אוחזין בטליתמט ותרומות ומעשרות כו' וזהו כמ"ש רבות עשיתנ כו' נפלאותיך ומחשבותיך ממש נמשך אלינו שלא ע"י ממוצעים כלל משא"כ אגידה ואדברה כשהי' צריך להיות נמשך האור ע"י ההשתלשלות עצמו מספר כי אין שיעור לריבוי הצמצומים והעלמות שנמשכים מחכמה עילאה עד שנמשך האור בעוה"ז הגשמי לכן מתמעט במיעוט אחר מיעוט כו' [משא"כ אור התורה אינו מתמעט כלל רק נמשך כמ"ש בבחי' חכמה עילאה ממש, ולכן כשנמשך למטה מורה על תוקף האור יותר וכמ"ש במ"א בענין קול השופר שהולך וחזק מאדנא ולא כמו שארי קולות שהולכים ומתחלשים כו'], ונמצא שצירופי אותיות הגשמי' שהם מבחי' החשך דנבראים [... כי בגילוי הם שוים לשארי צירופי אותיות שאינם ד"ת] ומ"מ מאיר בהם אור העליון שהוא בחי' חכמתו של הקב"ה להדיא שלא ע"י השתל' כלל כנ"ל וזהו ענין מה שמזכירים מדת יום בלילה, וזהו ענין כל העוסק בתורה בלילהנב פי' שהוא ממשיך בחי' תורה אור בבחי' לילה וחשך הגשמיים, וזהו גולל אור מפני חושךנג שהו"ע צמצום האור להיות הנבראים בבחי'נד שנק' חושך, וחושך מפני אור היינו שנגלל החושך מצד שמביאים את האור בתוכו כו' שזהו ע"י התורה כנ"ל, וזהו משארז"ל ג"כ ברישא חשוכא שהו"ע ההשתלשלות והדר נהורא היינו כשממשיכין את האור בתוך החושך ע"י התורה, וזהו"ע ברית דתורה המחבר יום ולילה.
וענין ברית דמילה כי הנה ענין התורה היא בבחי' הדיבור שמדבר דברי תורה שהוא בבחי' הרוחני [וא"כ אינו נמשך ע"י התורה רק בחי' יוםנה למעלה בבחי' מדת לילה שבאצי' שהוא בחי' המל' כמשי"ת בביאורנו או גם בבחי' עולמות הנבראים דברי' יצי' כמבואר בסידור במאמר הקל קול יעקבנז אך לא בבחי' עולם העשי' כו'], אך בחי' המצות נעשים במעשה והנה רמ"ח פיקודין הוא רמ"ח אברים דמלכאנח כמו האבר שעל ידו נתגלה חיות הנפש לחוץ כמו ע"י אבר היד נתגלה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור