סימן קלח
ח
והראי' השלישית שהביא מעירובין דל"ה דלר"מ לא מוקמי' אחזקה גבי עירובי תחומין משום דס"ל תחומין דאורייתא ואין לומר משום דיש חזקה לנגד דאמרי' אוקי גברא בחזקת תחום ביתו דז"א דהא לא חשיבא חזקה בגמ' עיי"ש. הנה בזה ג"כ אין די השב כלל ע"ד התוס' דבין לתי' דרבה ור"י דאיירי בשתי כתי עדים בין לרבא דאמר משום דהתם איכא תרתי חזקה כו' אין שום ראי' לדינו דלרבה ורב יוסף מוכרח בהדיא להיפך דמעמידי' אחזקה לולי שיש כת עדים דמפקא מחזקתו. וכן הוא לתירוץ ר' ירמי' וגם מתירוץ רבא אין ראי' דהא רש"י פי' דרבא נמי מפרש דמתני' מיירי בשתי כתי עדים ובתרי ותרי ודאי דלא מוקמינן אחזקה אי מדאורייתא אי מדרבנן עכ"פ וכ' בחי' הריטב"א שם דרש"י הוכרח לפרש כן דאל"כ לא יתכן אמאי לא מוקמינן אחזקתי' הא דקמן שהראשונים ז"ל נשמרו מזה שלא יעלה עה"ד לומר דלא מוקמי' אחזקה. וא"כ יש להפלא עליו האיך עברו מנגד עיניו הקדושים דברי רש"י ז"ל וגם מ"ש בפשיטות דהעמד אדם על חזקת תחום ביתו אינה חזקה עם היות שרוב הפוסקים ס"ל כן עכ"ז רש"י כ' דהוי חזקה וכ"מ דעת התוס' שם. מיהו באמת אפי' לשטתו דע"כ צריכים אנו לומר שאינו מפרש כפרש"י. והיינו דלרבא לא מיירי מתני' בתרי ותרי מ"מ לק"מ. דהא רבא מתרץ אליבא דר' מאיר. ושמעינן לי' לר"מ דחייש למיעוטא וא"כ כיון דרובא לא מהני י"ל שפיר דלדידי' חזקה נמי לא מהני דהא רובא עדיף מחזקה. וכ"מ להדיא ביבמות קי"ט דלר"מ בעינן רובא וחזקה עיי"ש ע"ב סיפא חזקה לשוק ורובא לשוק כו' וקאמר רבא דתרתי חזקה נמי מהני. משא"כ לרבנן דפליגי עליו דר"מ ול"ח למיעוטא אין ראי' כלל משם דחזקה לא מהני די"ל דמצרפין החזקה לפלגא וה"ל כעין רובא. ואני מוסיף לומר דעכצ"ל לשטתו ג"כ כא' משני התי' שכתבתי דהיינו או כדפרש"י או דר"מ לטעמי' דאל"כ להפמ"א עצמו מי ניחא הרי מסיק דלענין לחוש למפרע מוקמי' אחזקה כנ"ל. וא"כ גבי ספק מבע"י נטמא ספק משחשיכה נימא עכשיו נטמא. ויש לתרץ דמיירי בשני עדים מכחישים זא"ז. אבל עכ"פ אין כאן ראי' כלל נגד דעת התוס' כנ"ל:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור