סימן עט
ה
אך עוד כ' הר"ן שם ואחרים אומרים דהאי אסור בשתייה קאמר דכי לית ביה עכבת יין אפילו בשתייה שרי שאע"פ שהוא מחוסר הדחה כיון שהוא כלי שאינו מכניסו לקיום מכיון שיבש יי"נ שעליו אם נשתמש בו אינו אוסר את היין אפילו בשתייה. וכ' הרמב"ן ז"ל שאין זה נראה אלא במשפך שאין היין מתעכב בו. אבל בכסי וכיוצא בהן לא עכ"ל. א"כ לפ"ז קשה גבי נודות של העובדי כוכבים כיון שהוא כלי שאינו מכניסו לקיום מכיון שיבש יי"נ שעליו אם כנס לתוכן ישראל יין היה הדין שאין אוסר אף בשתייה ומ"ט דחכמים דאסרי בשתייה. הן אמת דלפמ"ש בשם הרמב"ן שאין זה נראה אלא במשפך כו' יש לחלק בין נודות למשפך. אך הב"י סי' קל"ז כ' וז"ל כתב רבינו ירוחם כלי שאין מכניסו לקיום שנשתמש בו עובד כוכבים ונתייבש ואח"כ נשתמש בו ישראל בלא הדחה מותר. ומ"מ לכתחלה צריך הדחה כך דקדקו המפרשים מהך דמדד לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים כו' וכבר כתבתי כן בסימן קכ"ו בשם קצת מפרשים עכ"ל הרב"י. ע"ש סד"ה י"א דנצוק. ותמיהני ששם לא הביא רק דברי הר"ן בשם הרמב"ן שאין זה נראה אלא במשפך. והרי רי"ו אומר כלי שאינו מכניסו לקיום כו' ולא משפך בדוקא. והוא ברי"ו ני"ז ח"ג:
ע"כ נראה העיקר דהכי גבי נודות וקנקנים שבמשנה פלוגתא דר"מ ורבנן אינו שייך כלל לענין משפך דהתם רק משום היין שע"ג דפנות המשפך מבפנים הוא החשש. אבל הכא החשש משום הבלוע בתוך הכלי והיין שנתן בו ישראל ג"כ עמד שם משך מה עד שבלע מפליטת הכלי כמש"ל בשם האגודה וכ"כ הר"ן במשנה נודות העובדי כוכבים. וז"ל וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה שאין איסור בלוע שבהם אוסר יין שלנו בהנאה ודיו ליאסר בשבילם בשתייה עכ"ל:
קיצור. גבי נודות י"א דחשיבי מכניסו לקיום וי"א דאין מכניסו לקיום. וכן עיקר. ולדיעה ראשונה הן נאסרין מיד. ולדיעה שנייה צ"ל הטעם משום שלא הודח הנוד. והעיקר אפילו הודח רק דמיירי שהכלי בלוע מיין. כי מכניסו לקיום הוא זמן רב ביותר. אבל בלוע הוא ע"י יום או יומיים:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור