סימן צז
ו
ובתשובת שב"י סי' ל"ט דנ"ט ע"ג ס"ל דהרגשה הוא שמרגשת שנפתח מקורה. אבל אם לא הרגישה שנפתח מקורה אף דמרגשת זיבת דבר לח זה לא חשוב הרגשה. וז"ל ועוד קשה עלי מאד אם נאמר דהרגשת נדה לא הוי רק מה שמרגישין שזב מהם דבר לח לא אוכל להבין כלל סוגיא דשמעתא בר"פ הרואה כתם דפריך ת"ש האשה שהיא עושה צרכיה וראתה רמ"א אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה. היכי דמי אי דארגישה יושבת אמאי טהורה אלא לאו דלא ארגשה וקתני עומדת טמאה. ומתרץ לעולם דארגשה ואימור הרגשת מי רגלים הוא. ואי אמרת דאין הנשים מרגישין רק מה שזב מהם דבר לח (וזהו ההרגשה שהצריך שמואל) א"כ מאי קאמר אי דארגישה הלא ע"כ הרגישה שזב ממנה (דבר לח) דהלא המי רגלים זבין ממנה והתם מיירי דנמצאת הדם בתוך הספל דקודם דתמו מיא יצא הדם כדאוקמי ברפ"ט (ואוקימתא זו מוכרח לדברי ר' מאיר. משא"כ לר' יוסי ס"ל דאפי' נמצא על שפת הספל טהור. ומיהו יש חולקים דלר' יוסי ג"כ אינו טהור אלא בנמצא תוך הספל ג"כ ועכ"פ הש"ס כאן מיירי לר' מאיר ולדידי' מיירי דדוקא דקודם דתמו מיא יצא הדם) א"כ כיון דמיירי דהדם יצא בתוך מי רגלים ע"כ הרגישה שזב ממנה הליחה. דודאי א"א להבחין בשעה שזבין ממנה המי רגלים שזב הדם בפני עצמו (הג"ה. לכאורה אפשר הוא עפמ"ש בתשו' מהרי"ו סי' כ"ה דאיכא באשה ב' נקבים. הא' שיוצא ממנו השתן והוא למטה סמוך ליציאתם והאחר שיוצא ממנו דם נדות הוא למעלה בעומק הרבה כדאמרינן פרק יוצא דופן דמ"א ע"ב הי ניהו בית החיצון ומפרש רב יודא מקום שהשמש דש אלמא אפילו בית החיצון הוא בעומק כמו שיעור השמש והחדר לפנים ממנו עכ"ל. וא"כ מה שע"כ מרגשת זיבת המי רגלים הרגשה זו הוא שמרגשת לחלוחית למטה סמוך לסוף כותלי בית הרחם. משא"כ הרגשת זיבת הדם צ"ל שתרגיש איך שזב מהחדר לבית החיצון והוא בעומק הרבה א"כ לפ"ז כשאינה מרגשת לחלוחית למעלה בעומק כ"א רק למטה זהו ענין דלא ארגישה ושפיר פריך הש"ס היכי דמי אי דארגישה ליחות וזיבה למעלה בעומק יושבת אמאי טהורה הא ע"כ זהו זיבת דם מהחדר ולא ממי רגלים. דממי רגלים אין נרגש רק למטה אלא לאו דלא ארגישה זיבת לחות למעלה רק למטה במקום זיבת מי רגלים וקתני עומדת טמאה אלמא לא בעינן שתרגיש זיבת הדם. ומשני לעולם דארגישה זיבת לחלוחית למעלה ואימור הרגשת מי רגלים הוא שזבין למטה והיא טועה ונדמה לה שמרגשת זיבת לחלוחית למעלה. ונראה דהשב"י ס"ל דמאחר דהרגשת זיבת דבר לח הוי הרגשה א"כ לא שייך כאן החקירה אם הרגישה אם לא הרגישה דמאחר שבהכרח מרגשת זיבת דבר לח בכותלי בית הרחם. אין שייך לומר שמרגשת שזב למטה ולא למעלה כלל דדבר זה ודאי לאו אדעתה כ"כ לידע ברור ואין עיניה שם להבחין כ"כ. ע"כ אם איתא דהרגשת זיבת דבר לח הוי הרגשה שהצריך שמואל א"כ ודאי אין מקום להקשות מענין האשה שהיא עושה צרכיה דשם ודאי חשוב הרגשה. וכ"ש להרמב"ם דס"ל שחזקת הדם שבא בהרגשה. א"כ כיון שע"כ מרגשת זיבת דבר לח אמרינן שודאי הרגישה זיבת לחלוחית גם למעלה בעומק ומדפריך הש"ס אי דארגישה כו' אלא לאו דלא ארגשה כו' ע"כ דזיבת דבר לח אינו הרגשה כלל אף אם מרגשת זיבתו בתחלת בית החיצון. אלא ע"כ הרגשה הוא דמרגשת בגופה ממש שהדם יוצא ממנו דומיא דהרגשת עקירת ש"ז דקאמר שמואל דמ"ג ע"א דאינו הרגשת זיבת לחלוחית כלל. כ"א שהגוף ממש מתפעל מאד ומרגיש יציאתו כמ"כ מעין זה הוא ענין מה שהאשה מרגשת ביציאת הדם מהחדר וכמו שמביא ראי' בד"ה ובאמת ראה ראיתי בהרמב"ם מדברי הרמב"ם. דהרגשה היינו שנזדעזעה הגוף ממש או עכ"פ הרגשה שנפתח החדר. אבל הרגשת זיבת דבר לח אינו הרגשה כלל אף אם מרגשת זיבתו מהחדר לבית החיצון. אם אינה מרגשת פתיחת החדר ולא נזדעזעה גופה וזה לא כמש"ל סעיף ה' לדעת הפנ"י ואף להסברא דזה נק' ג"כ הרגשה מ"מ ע"כ מוכח דמה שמרגשת רק לחלוחית למטה בסוף כותלי הרחם אינו נקרא הרגשה. דא"כ אין מקום לחקירת הש"ס ואי דלא ארגישה כו' דהרגשה זו יש כאן ודאי אע"כ גם לדבריהם בעינן שתרגיש תחלת יציאתו מהחדר לבית החיצון. וכל שאינה מרגשת כן אף שמרגשת למטה אינו הרגשה. עכ"ה) ומכש"כ שאין להבין מאי קאמר אלא לאו דלא ארגשה כו' האיך שייך לאמר דלא ארגשה הלא ע"כ הרגישה שזב ממנה מי רגלים. אלא ע"כ צ"ל דהרגשה שנפתח מקורה הוא דבר בפני עצמו ולא סגי במה שזב ממנה דבר (הג"ה. דבריו מבוארין דאפי' הרגשת זיבת דבר לח למעלה לא הוי הרגשה כלל כ"א הרגשה היינו הרגש שנפתח החדר. ודומיא שמרגיש כשנפתח מי רגלים שאין ההרגשה זיבת לחלוחית. שהרי באיש אין המי רגלים זבין כ"א לחוץ ואין שום לחלוחית אלא ההרגשה הוא שמרגיש פתיחת נקב השתן להוציא מי רגלים כמ"כ בענין יציאת דם מהחדר מרגשת האשה שנפתח החדר להוציא דם. אבל אם אינה מרגשת זה כלל רק שמרגשת לחלוחית אין זה הרגשה וכ"מ עוד בשב"י בסי' מ"א בתשובתו להגאון מוהררי"מ המתחלת יהודה שעילה בסוף התשובה סד"ה ומה שרוצה דע"א ע"א ולעיל מיני' ד"ע ע"ד בד"ה אבל לא דמי ודוגמתה באיש שיש לו חולי שמי רגלים נוטפים ממנו תמיד אז אינו מרגיש פתיחת נקב השתן כ"א הרגשת זיבת דבר לח על גופו ונק' שותת כעין גבי דם העלייה כ' הרמב"ם שותת וע' חולין דל"ח ע"א כאן בשותתת כאן במתרזת וע' בפרש"י ובערוך ערך שת הרביעי) לכך צריך לשנויי לעולם דארגישה ואימור הרגשת מי רגלים הוא היינו ביושבת הואיל שאינו שכיח שבא הדם עם מי רגלים אמרינן שטעתה האשה וזה כמו שנת"ל ססע"י ה' בשם מהרי"ו ואפשר א"צ לזה דהא גבי נמצא על שלה אמרינן ג"כ אימור הרגשת שמש הוא אע"ג דליכא לומר שאינו שכיח שיבא אות יום דשכיח זה כמו זה אלא מספק אמרינן אוקמא אחזקת טהרה וכמ"ש במ"א מיהו יש לדחות דשם הטעם דאין להחזיק טומאה למפרע כמ"ש בחידושי הרמב"ן ריש נדה בד"ה מאי טעמא דשמאי ומסוטה גמרינן מה התם מכאן ולהבא ולא למפרע אף כל ספק טומאה לא מטמאינן למפרע עכ"ל. אבל אם היא אומרת בודאי שלא הרגישה שנפתח מקורה משמע אפי' בעומדת טהורה (הנה ס"ל דלא אמרינן לחומרא אימור ארגישה וכסבורה הרגשת מי רגלים הוא וכ"ד תשו' מהרי"ו סי' כ"ה כדלעיל והח"ד רס"י ק"צ הקשה ע"ז מהא דהלל דסובר כסבורה הרגשת מ"ר היא ברפ"ק ד"ג ע"א. והשב"י תירץ ע"ז בתשו' סי' מ"ה דע"ו ע"א בד"ה אך יש ליישב. דהואיל והלל חושש מפקידה לפקידה שהוא זמן ארוך שפיר י"ל דלא כיונה להבחין בין הרגשת מ"ר ובין דם נדה משא"כ בזמן מועט כו'. ועוי"ל דאם מחמת חזקת טהרה אמרינן שאעפ"י שאומרת שהרגישה דם נדה אימור טעתה והרגישה מ"ר. מכש"כ כשאומרת שלא הרגישה דם נדה אף שיוכל להיות שטעתה מכש"כ עכ"פ יש לאוקמא אחזקת טהרה וכנ"ל ססע"י ה' ומהלל לא קשה מידי דשם אינו מדאורייתא כ"א מדרבנן ע"ד סייג לתורה ועוד דהכא החזקה עם שביל המים בא מסייע ג"כ שלא נאמר שטעתה משא"כ בהא דהלל שלא נמצא הדם במי רגליה כלל. ואפ"ל דהשב"י כאן ר"ל אם אומרת בודאי וברי לי דאז שאני ע"ד שמבואר בש"ע סי' קפ"ז ס"ו אם אומרת ברי לי כו' וי"ל ראי' לזה מדין באומרת ברי לי פ"ב דכתובות דכ"ב ע"ב לפרש"י אין לבי נוקפי כו' ע"ש) אף דע"כ הרגישה שזב ממנה מ"ר לא אמרינן דזהו הרגשה ג"כ לענין דם:
קיצור. בשב"י סי' ל"ט ס"ל דהרגשת זיבת דבר לח אינו חשוב הרגשה כלל ומביא ראי' מהש"ס רפ"ח ומשמע אפי' הרגשת זיבת דבר לח למעלה בעומק אינו נק' הרגשה אלא הרגשה זהו שמרגשת שנפתח החדר. ובהג"ה נת' שאע"פ שיש לדחות ראייתו דהרגשת זיבת דבר לח למעלה בעומק נק' הרגשה מ"מ זהו דוחק בפי' הסוגיא. גם מוכח מהשב"י דלהחמיר לא אמרינן אימור הרגישה וכסבורה הרגשת מ"ר הוא וכ"ד מהרי"ו סי' כ"ה כדלעיל ססע"י ה':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור