סימן נב
ה
וכן מצאתי בתויק"ו סי' נ"ז סק"א וז"ל נחזור לענינינו הנלע"ד דרמ"י ס"ל כרוב הפוסקים דאין לזאב דרוסה בגסה ולכן נלע"ד כיון שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש והרשב"א והר"ן כולם ס"ל דאין לזאב דרוסה בגסה. והב"י פוסק כן להלכה גם מדברי הרמ"י נראה שמסכים לדבריו והראי' שלא חלק עליו בהג"ה כו'. לכן נלע"ד המיקל לא הפסיד והרוצה להחמיר יחמיר בשל עצמו ולא בשל אחרים. וכ"ז בבהמה גסה. אבל בעגלים הרכים צ"ע עכ"ל. ועמש"ל שכ"ד הא"ז ורי"ו והאגודה ומהרש"ל וכ"ד הט"ז סק"ג להורות כשטת הרי"ף והרמב"ם וסייעתם וכ"ד הפרי תואר סק"ג רק שכ' שלכתחלה אין לקנותו (ור"ל לקנות הבהמה. אבל כשהטבח שוחטו אם נחמיר שלא לקנות ממנו א"כ זהו אינו לכתחלה כ"א כדיעבד. ועיין בהר"ן ספ"ק דכתובות (די"ד ע"א) גבי והא נמי כדיעבד דמי). והש"ך החמיר דהיכא דאפשר למוכרו בלא הפסד יש למוכרו. והפר"ח החמיר יותר להצריך הפ"מ והש"ך לא ס"ל אלא כשאפשר למוכרו בלא הפסד כלל שהרי בהפ"מ מתיר אפי' בעגלים שא"צ למוכרן. ובכו"פ כ' דבודאי דרוסה יש להחמיר כסה"ת. ובספק דרוסה יש להקל. ועיין בתשו' גבעת שאול סי' ז' כ' בפשיטות דבספק דרוסה אין לחוש כלל. והנה טעמו של הכו"פ להחמיר הוא משום דאם זאב דורס רק בדקה אז פי' למעוטי חתול ע"כ צ"ל מגדיים וטלאים ג"כ דבאימרי רברבי אין שייך להצריך מיעוט שהרי הם גדולים מחתול. וזאב יוכיח. אבל אי אמרי' דזאב דריס אף בגסה אז צריך למעוטי חתול מאימרי רברבי ולכן רש"י שפי' למעוטי חתול שאינו דורס רק בעופות היינו לפי שפי' שזאב אין לו דריסה בגסה. אבל לפי המסקנא דחתול לא אימעט מגדיים וטלאים עכצ"ל דזאב בגסה נמי דריס זהו תוכן דבריו. ולע"ד ראש דבריו אמת דודאי לפמ"ש רש"י דחתול אינו דורס רק בעופות י"ל דזאב אין לו דריסה בגסה. אבל מה שהוכיח מהא דחתול דורס מגדיים וטלאים שכמ"כ זאב יש לו דריסה בגסה זה אינו דהא אינהו לא אמרי למעוטי חתול ודי להוכיח מזה דזאב יש לו דריסה בעגלים הרכים שכמו שאמרו דרוסת הזאב בדקה דמשמע למעוטי חתול ואעפ"כ בגדיים וטלאים יש לו דריסה הרי שהם שוו לעופות לגבי חתול. כמ"כ אף דבזאב אין לו דריסה בגסה מ"מ בעגלים הרכים כיון שהם קטנים מן הזאב י"ל דיש לו דריסה כמו באימרי רברבי. ורב דאמר למעוטי חתול את"ל דס"ל לפ"ד ריה"ו דאין לו דריסה אף בגדיים וטלאים אפשר לפ"ז באמת זאב אין לו דריסה גם בעגלים הרכים. אבל אנן קיי"ל כרב כהנא דחתול יש לו דריסה בגדיים וטלאים. י"ל שכמ"כ זאב יש לו דריסה בעגלים הרכים וכ"ד התויק"ו ססק"א. והוא כפסק מהרש"ל ביש"ש סי' ע'. והנה הב"ח אוסר אפי' למוכרו לעובד כוכבים והש"ך והפר"ח חלקו עליו ומתירים למוכרו בהפ"מ. ואפשר לצדד בהיתר המכירה מטעם אחר. דהנה אפי' מקום הדריסה ניכר מבחוץ עדיין יש לה היתר מבפנים שאם לא האדים הבשר מבפנים כשרה היא. כמו שהאריך במשמרת הבית. וא"כ אין כאן עדיין רק ספק טרפות. אף להאומרים דזאב דורס בודאי בעגלים הרכים. וכיון דאיכא נמי כמה דיעות ראשונים ואחרונים דזאב אין לו דריסה אף בעגלים הרכים ואיכא נמי ספק שמא לא ימכרנה לישראל ע"כ אפשר להקל בהפ"מ להתיר למוכרו:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור