סימן טז
ז
מיהו באמת אומר אני שפי' הפמ"ג בהרא"ה ורא"ש א"א להולמו כלל דא"א לומר דשיעור דתחגור הצפורן היינו הנרגשת בצפורן אפי' אינה אוגרת שום דבר. דא"כ הוא כנגד הש"ס בבכורות (דל"ז) דתנן התם רפ"ו נפגמה אזנו כו' נסדקה אע"פ שלא חיסרה. ופירש"י פגימה אינה בלא חסרון אבל סדק משמע נמי בלא חסרון ובגמ' שם ע"ב הסדק כ"ש כו' פגימה כדי שתחגור בה צפורן. והשתא את"ל דתחגור בה צפורן היינו שתרגיש ואע"פ שאינה אוגרת כלל א"כ כשאינה אוגרת כלל עכצ"ל שאין בה חסרון כלל וא"כ היינו שיעורא דסדק ג"כ. א"ו צ"ל שאוגרת עכ"פ שום דבר משום שיש בה חסרון ונכנס הדבר לתוך החסרון. ובשלמא להפ"ת י"ל דאם הצפורן מרגשת אמרינן דמסתמא אוגרת וחסרא מידי ובסדק פסול אע"פ שאין הצפורן מרגשת כלל. אבל להפמ"ג א"א לומר כן ועוד יפלא להפמ"ג א"כ מ"ט חילקו בין אוגרת למסוכסכת והרי מסוכסכת גריעא טפי מפגימה שהצפורן חוגר בה (שאסורה אע"פ שאינה אוגרת) לפמ"ש הרא"ה בבד"ה שמסוכסכת יש לה מורשא זקופה מצד א' ונרגשת בין בהולכה בין בהובאה והרגשה זו עכצ"ל שהוא שגבוה ממש יותר מצד א' והסימן שיורד ממש ממנה ואפ"ה מכשרי בעומדת ארישא דסכינא. וא"כ פגימה שהצפורן חוגר בה נמי יש להכשיר כן אם אינה אוגרת כלל דלא שייך כלל לומר מורשא קמא מחליש ובתרא בזע כיון שאין ביניהם ריוח כלל ואין שטחה יותר מהמסוכסכת ולא עוד אלא שהרגשת הצפורן היא הרגשה בעלמא ולא ירידה כבמסוכסכת. א"ו אוגרת ממש בעינן להרא"ה. ומ"ש הרא"ה שכל שהצפורן מרגשת אסורה היינו שמרגיש איך שהיא אוגרת ור"ל שמרגיש ב' המורשות ממש וכמ"ש להדיא די"ב ב' דאוגרת יש לה שתי מורשות כו' זקופות הן ונרגשות משני צדדין בין בהולכה כו'. ולשון ונרגשות היינו שב' המורשות נרגשות ולא שמרגיש הרגשה בעלמא שיש כאן פגימה ע"י דליגת האצבע דא"כ אינו מרגיש ב' המורשות:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור