דברים שנכתבו בשם רבנו
סימן ג
ייטיב הכו"ח לכבוד אה' מח' ידידי הרב המופלג כו' מוה"ר יוסף יצחק אייזיק נ"י. [מכ]תבו הט' בצירוף בקשתו לשאול מאדמו"ר בדבר הנקבים המצויים למצוא [בט]חול בצד העב שבראשו (ולפי הנראה מלשונו שהוא בדק שבעב) וניכרים שהם [בת]ולדה מפני אשר שפה לפי הנקב ועוד שנמצא תמיד במקום אחד:
והנה [בע]גלים לא הי' צריך לשאלה מפני שנתפשטה הוראה להיתר במחנו הט' [מי]מי קדם, ושאלתו רק לענין נקבים כאלו הנמצאים בשורים ופרות גסות. הנני [לה]שיבו אשר דברתי בזה עם אדמו"ר שי' ונשאתי ונתתי עמו בזה בארוכה, [ו]זה אשר עלתה בידו, אשר הגם שלפ"ד משמעות הפוסקים שלא להורות [ה]יתר כ"א בנמצא ברוב בהמות כו' אמנם מאחר שבעגלים שנתפשטה [ה]וראה להיתר במחנם גם שאינו נמצא כן ברוב עגלים, ושבאמת יש להם על מי לסמוך להקל שכמה פוסקים ושו"ת האחרונים (ומכללם גם הגאון בשו"ת מעיל [צד]קה סי' יז) העומדים בשיטת הט"ז, ולדידי' אפי' אם נמצא רק באחד יש לסמוך להקל (ע' ת"ש בסי' זה) וא"כ אין לחלק בין עגלים לגסות, דטעמי' הנ"ל שייך נמי בשור, כמ"ש בנ"ב מה"ק סי' ט"ז. ומתחלה הי' ר"ל רק בדרך אולי יש לחלק בין דקו' לגסות. ואשר לא נזכר בד' הפוסקים כ"א עגלים היינו מפני שנמצא כך ע"פ רוב בעגלים, וכמ"ש הכו"פ (שהי' מורה לעם ה' יותר מחמשים שנה) ולא בא לידו נקבים כאלו בשור רק פ"א. אמנם לפ"ד הט"ז ודעימי' כל שניכר שהנקב הוא בתולדה (ע"פ סימנים הנ"ל) אפי' אינו מצוי כ"כ יש להכשיר, דאינו אלא חסרון וכו' וכמבואר בדבריו והעומדים בשטתו, וא"כ אין סברא לחלק בין דקות לגסות:
ויש להביא ראי' לזה מד' הרשב"א המובא בטויו"ד סי' נ"ב דאין ירקות פוסל בעוף בייתי שיש במינו מדברי', אע"ג דהי' מקום לומר שבמדברי' דוקא יש להקל מפני שמצוי בהם ירקות אבל בבייתיו' שאינו מצוי אין להקל, מ"מ מאחר דהמה מין אחד ומצוי דבר זה ירקות בכבד בעוף המדברי יש להקל ג"כ בעוף בייתי. וכ"ש בנ"ד שהגסות ודקות המה מין א' וגודלם במקום א' ודאי יש להקל בה"מ עכ"פ:
אך בתנאי שבגסות ג"כ יהי' נמצא דוקא במקום שרגיל לימצא בעגלים. ובצירוף משמעות מכתבו שהוא בדק שבעב, שבזה אינו טרפה רק מספק (ע' של"ה אות ק' קדושה) וא"כ הוי ס"ס להקל. וימחול להודיעני במכתבו אם הוא כאשר הי' מובן לנו ממכתבו שהנקבי' נמצאו בדק שבעב או לא:
שמעתי מאדמו"ר שי' שדו"ז הה"ג המפו' המנוח רי"ל מייאנוויט[ש] הורה להקל בעגלים אע"פ שאינו מצוי כ"כ, רק שהקפיד דוקא שה[נקב] יהי' בדק שבעב, אם מטעם ששם הוא מצוי, ואם מטעם הנ"ל דאינו אלא טרפה מספק וכנ"ל, ובשוורים לא אתי לידי', וע"ד שכ' הפלתי שהזכיר רומע"כ (שעסק חמשים שנה בהוראות ולא הובא לפניו בגסות כ"א פעם א'):
אח"ז סיפר לפני כ"ק שנזכר שזה רבות בשנים אשר נשאלה פה שאילה לענין נקבים הנמצאים בטחול ולא רצה אז להורות בזה להיתר, ובאותו פרק הי' פ"ק הרב הגאון ז"ל מקאליסק, והוא גם הוא לא רצה להורות היתר, עד שנסע הקצב לייאנאוויטש להה"ג רי"ל והתירו. ולפי הנראה שהמעשה הי' לענין גסה, דאילו לענין עגל ודקה הרי לא הי' כדאי להקצב הוצאות הנסיעה מחמת זה והוצאה היתה יתירה על השבח:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור