סימן ח
ו
אלא לכאורה עדיין יש לפקפק בזה מטעם אחר שאפשר שעיקר הדין אין נ"ד שוה לנדון של הט"ז שבשם לא אסרו אלא עתים חלים ועתים שוטה ממש וכבר נת"ל שהו"ע חולאת הסדורה בכך וידוע מנהגה שמשמשת לעת וכגון הנכפין שזכר הרמב"ם ושו"ע. הענין שגם בעת חלימתו נשאר בו שרשה של חולאת זו טמונה בקרבה רק שהיא נכסית ואינה משמשת כלום בכחותיו בגלוי ולפיכך הוא כפקח לכל דבריו ולעת ידוע נגלית מההעלם אל הגילוי ומש"ה אסרו לגרשה גם בעת חלימותה כיון שגם אז טמון בקרבה החולי של השטות. וגם עתיד להתגלות. אבל שאר חולי שאינו ממין זה כגון חולי השגעון כשהוא סר מאדם הוא סר ממנו לגמרי ולא נשאר שרשו טמון כלל אפשר שלא יאסרו שם כלל אע"פ שהוחזק ג"פ ועלול לשגעון גם שנחשוב זה לחזקה גמורה שבודאי יתעורר אח"כ מ"מ כיון שעכשיו לא נשאר ממנו שמץ בגוף והיא בריאה לגמרי אפשר שלא אסרו שם לגרש כלל. ולכן לא החמירו שם אלא בהוחזק ג"פ בזמנים קבועים שאז כיון שקבע לו וסת גמור הרי הוא ממש כמו עתים חלים ועתים שוטה ורגלים לדבר שנשאר החולי טמון בקרבו ולפיכך מתעורר בזמן א' לעולם. אבל כל שאין הזמנים שוים אפילו שג"כ חזקה שיתעורר אח"כ לא שייך לאסור שם כיון שעתה היא בריאה לגמרי ואינו דומה לעתים חלים ועתים שוטה. וא"כ אין משם ראיה להקל בנד"ד שהרי בנד"ד אין נפ"מ אם החולי טמון בקרבו או לא שבין שטמון ובין שאינו טמון עכשיו הוא כפקח לכל דבריו ולעתיד כל שמוחזק לנו שיתעורר יש לנו לחוש למש"ל בשם הרמב"ם והטוח"מ סי' רל"ה סעיף כ"ג הנ"ל אע"פ שעכשיו אינו טמון דזיל בתר טעמא שלא יבינו ויוכלו להכשיר באיסור נבלות כו' מ"מ באמת לא נראה כן דזיל בתר טעמא מ"מ אסרוהו לגרש עתים חלים ועתים שוטה משום שלא ינהגו בה מנהג הפקר והוא איסור וחששא דרבנן ולא גזה"כ. וא"כ גם שם אין נפקותא מאם נשאר החולי טמון בו או לא שמ"מ עכשיו היא כפקחת לכל דברי' וע"ש העתיד אני אוסר וכל שמוחזק לנו חזקה גמורה שתתעורר חולי זה א"כ שייך גזרה זו וכ"מ מלשון פסקי מהרא"י סי' רט"ו הובא בט"ז שם אז הדברים נראים לך דליכא למיחש בהאי דוכתא דאתי לידי תקלה. שלפי דעתך תעמוד היא בחלימתה כו'. הרי דבעינן שתעמוד בחלימתה כדי שלא תבוא לידי תקלה וא"כ כל שעלול לשגעון ע"י החזקה דינה כעתים חלים ועתים שוטה. וכיון שלא חששו שם בהוחזקה ג"פ שלא בזמנים שוים ש"מ דטעמא הוא שאין זו חזקה כ"כ שיתעורר עוד כיון שלא היו הזמנים שוים וא"כ ה"ה בנ"ד יש להקל ג"כ:
קיצור. עוד היה מקום לחלק לחוש כאן לחומרא יותר מבגרושין אך אין ממש בהחילוק דדא ודא אחת היא:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור