סימן לב
ב
הטעם הב' מצד תר"ל דסירכא דבוקה מתוך המורסא דלא מהני בה מיעוך ומשמוש כלל כמ"ש הפמ"ג בדיני תר"ל אות ג' בשם השמ"ח סי' ל"ט סמ"ז ובלב"ש שם. וכ"מ בט"ז סי' ל"ז סק"ב וסי' ל"ט ס"ק י"ג. ומה שראיתי גדולי הרבנים העירו דכיון דתר"ל אין לו שורש בש"ס יש לצדד להקל כשיש איזה צד. וכדבריהם הוא בתויק"ו סי' ל"ז סק"ב עיין עליו. אני אומר שיפה דיברו בתר"ל מה שכל ריעותא בפ"ע היא כשרה גמורה כמו עד"מ בועה על הקמט. משא"כ בנדון זה בסירכא דבוקה שלא כסדרן מתוך המורסא כמ"ש כל האחרונים דכיון דהיתר המיעוך קולא גדולה היא. ע"כ בכה"ג ודאי החומרא בתרתי לריעותא הוא שרש ויסוד גדול. ולא דמי כלל לשאר תרתי לריעותא. ומלבד טעם זה הלא זהו ממש ע"ד שאמרו בגמרא רפא"ט תורא בין לרב בין לשמואל שרי כו' והכא הוא להפך דבין לפי המנהג שנהגו למעך הוא אסור משום תר"ל שנהגו בו להחמיר בין לפי שרש הדין דתר"ל אין לו שרש כ"כ מ"מ הוא אסור מצד סירכא שלא כסדרן דאסורה לפ"ד רוב הפוסקים החולקים על המיעוך וכ"ש במשמוש הנהוג עכשיו שעי"ז נקלפת דגרע מדין מיעוך ומשמוש שבש"ע. וא"א להקל אא"כ נתפוס קולי דמר וקולי דמר. וה"ל כעושה כקולי ב"ש וקולי ב"ה בגמ' פ"ק דעירובין (ד"ז). אלא אי כב"ה כקוליהון וחומריהון כו' וה"נ אם באנו לסמוך על המנהג כמתירי המיעוך בהכרח ג"כ לתפוס חומרי המנהג. ובפרט בחומרות שבקולא זו עצמה דהיינו מה שבתר"ל לא סמכו על המיעוך ומשמוש עד שאפשר לומר דה"ל כתרי קולי דסתרי אהדדי:
קיצור. עוד טעם משום תר"ל ואף שתר"ל אין לו שורש בש"ס הכא שאני דמעיקר הדין ג"כ יש להחמיר וגם ע"פ המנהג אין להקל וא"כ ממנ"פ אסירא:
הטעם השלישי עוד זאת דתר"ל זו יש לה שרש גמור בגמרא והוא כי הנה הראב"ד למד לאסור סירכא תלויה מהבועה מהש"ס ממימרא דרב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן דאע"ג דריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה עכ"ז העלתה צמחים חוששין לה. וה"נ אע"ג דסר"ת אין חוששין לה. כשהיא מתוך הבועה חוששין לה. ועיין בתוספות דמ"ח סע"א דמוכחא מלתא כו' וכ"כ הרא"ש סי' כ"ב ושא"פ הובאו בכנה"ג סי' ל"ז בהגהת הב"י אות א'. ולהחולקים על הראב"ד הובאו במהריב"ל ח"ג סי' ק"ה אין לתרץ רק דלא דמי ריעותא דסירכא תלוי' שאנו תופסים שאינו אלא הפשטת ליחה. לריאה הסמוכה לדופן דהיא סירכא גמורה רק שי"ל שמן הדופן הוא בא ע"ז מהני צמחי' לתלות הסירכא בהריאה וכן משמע במהריב"ל שם לתרץ כן. וא"כ בנד"ז דגם כן סירכא דבוקה היא. אלא דבאנו להקל על המיעוך. ע"ז י"ל דודאי מצטרף המורסא שלא לסמוך על קולא דהמיעוך בזה. כי בתשו' מהרי"ט ח"א סי' ע"ח פי' העלתה צמחי' היינו טינרי. ומורסא לא קילי מטינרי. ומ"ש מעל' לצדד משום שהמורסא היא ממים זכים. ג"כ אינו כלום דלא מיבעי' להט"ז סי' ל"ז סק"ב והת"ש סי' ל"ט ס"ק ס"ב דאוסרי' סר"ת מבועה דמ"ז. דכמ"כ וכ"ש סירכא דבוקה ממורסא דמ"ז. אלא אפילו להב"ח והש"ך דמקילי בסר"ת מבועה דמ"ז. התם הוא משום דבלא"ה י"ח ע"ד הראב"ד כנ"ל והיינו כיון כל ריעותא בפ"ע אינה בחזקת טרפה. משא"כ בסירכא דבוקה דהיא בחזקת טרפה מדינא דגמ' לולי המיעוך יודו הב"ח והט"ז דגם מים זכים ריעותא הוי. וכ"מ ממ"ש בספר לחם הפנים סי' ל"ז סק"י ובבל"י שם סק"ז שכתבו וז"ל מורסא שנמצא בראשה סירכא תלויה שמע בשם גדולי מורי הוראות שהורו הלכה למעשה אם יש בו מים זכים כשרה ואם מוגלא טרפה עכ"ל אע"ג שמשמעות שא"פ אינו כן דבמוגלא נמי כשרה. מ"מ נשמע דפשיטא דבדבוקה היוצא ממורסא אף שהיא מים זכים אין מקום להקל כלל. גם מאחר שנת' שיש לתר"ל זו שורש מהש"ס מדין ריאה הסמוכה לדופן והעלתה צמחים א"כ מה לי צמחים דטינרי או בועה ומה לי מורסא סוף סוף הלקותא מורה שהסירכא היא מטרפת וכן מצאתי בהדיא שכתב הגאון ר' זלמן מרגליות בדיני תר"ל שלו בראש אפרים ס"ק ל"א. וגם כ' מה דמחלקי הפוסקים בין בועה למורסא בלא"ה צ"ע כו' מה לי בולט לחוץ או לא. ואע"ג דודאי אין לזוז מדעת הפוסקים שחילקו בין בועה למורסא לענין סמיכי. מ"מ לענין זה דעיקר הטרפות מצד הסירכא הדבוקה רק שהבועה מעידה עליה שהיא סירכא המטרפת י"ל דה"ה במורסא. וכ"ש בהצטרף לכ"ז הטעם הראשון שנתבאר לעיל מצד חסרון הנפיחה כו'. לפענ"ד אין שום מקום להקל בזה משרש הדין ממש:
והנה הם אומרים שרובה היה מורסא ולא היה לה מראה ריאה אלא במקום מועט והמורה אומר להפך רק מ"מ גם לדבריו באותו המועט שלא היה לה מראה ריאה יצא הסירכא. גם לדבריו אין לצדד ממ"ש בתשו' פנ"י חי"ד סי' י"ב דאפילו אם יש בהבועה מעט מוגלא אזלינן בתר רובא דהיא מ"ז. דשאני הכא דהסירכא יוצאה ממקום המיעוט. ולא ממקום הרוב. משא"כ התם בנדון דהפנ"י. וראיה ממ"ש בטוש"ע סס"י ל"ט סכ"ה אם רוב הסירכא מהאונא כשרה כו' ע"ש דהתם ה"ט שסירכא זו עצמה אזלינן בתר רוב שלה. וע"ש בב"י שגם ע"ז הקשו ממ"ש גבי סביך בבשרא ובגרמא כו' וע"ש בט"ז ובפר"ח ס"ק מ"ט. עכ"פ מכ"ז נשמע דבנדון זה שהסירכא רק באותו מיעוט שלא הי' להמורסא מראה ריאה דודאי זהו דין סירכא היוצא מהמורסא:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור