סימן פב
ח
ומ"מ אף דהוי רבית דרבנן י"ל שאין צריך ראובן ליתן לשמעון המעות שלקח יותר מכפי שמכר לו. דהא גם גבי מקח שנעשה באיסור דרבנן כגון פוסק על הפירות עד שלא יצא השער או שהוסיף במקח משום אגר נטר קיי"ל בי"ד סס"י קע"ה ובח"מ סי' ר"ח דאין צריך ליתן לו רק כפי השער של היתר ומה שהוסיף א"צ ליתן לו אע"ג דאינו רק אבק רבית רק ששם בח"מ סי' ר"ח כ' הב"י בשם תה"ר דבפוסק עד שלא יצא השער ונתייקר דא"צ המוכר ליתן לו רק כשער של עכשיו מ"מ הלוקח יכול לחזור בו ולקבל מעותיו וה"נ כן הוא דשמעון הקונה אין רשאי ליקח הסחורה רק כפי המקח השוה שהיה בעיר בעת הפסיקה. אבל מה שהוזיל לו א"צ ליתן אע"ג דהוי רק רבית דרבנן מ"מ לא מפקינן זה מהמוכר דומיא דפוסק על הפירות עד שלא יצא השער דאע"ג דקנה בא' מדרכי ההקנאות לא מפקינן מהמוכר כ"א כשער היוקר דעכשיו ולא כפי הפסיקה וה"נ אין לראובן ליתן לשמעון רק כפי המקח השוה שהיה בעיר בסחורה זו ולא מה שהוזיל לו ראובן. אמנם ג"כ אם ירצה שמעון יכול לומר שאם כן אינו רוצה בהמקח כלל וחייב ראובן להחזיר לו מעותיו. ומ"ש כת"ר דאם נאמר שאין ראובן צריך ליתן לו המעות שלקח יותר מכפי שמכר לו אז יהי' סילוק מהמקח הנ"ל בלא זוזי וכל סלוקי זוזי אפוקי מיני' הוא כדאמר רב אשי בב"מ פא"נ (דס"ז ע"א). אין הנדון דומה לראי' דסילוקו בלא זוזי דרב אשי היינו שינכו לו מן הקרן שלו עבור מה שאכל בתורת ריוח וניכוי מן הקרן היינו ודאי אפוקי מיניה. משא"כ בנדון זה שהקרן שלו יסלק לו בשלימות רק הריוח מה שלקח ראובן יותר מכפי שמכר לו זה לא יתן לו ואין זה כלל אפוקי מיניה כ"א אדרבה שלא יתן לו מה שאינו שלו כי ריווח זה הוא אבק רבית כיון דראובן הוזיל לו מהמקח וזהו האבק רבית דאסור ללוה ליתן למלוה ואע"ג שכבר נתקיים המקח בא' מדרכי ההקנאה כדמוכח בהדיא מדין הנ"ל דפוסק על הפירות ואח"כ נתייקר דא"צ ליתן לו אע"ג שקנה בקנין גמור רק כפי שער דעכשיו ולא מה שהוזיל לו כנ"ל. והיינו ודאי משום דאין זה כלל אפוקי מיניה כיון שהקרן שלו מחזירים לו בשלימות רק הריוח שהיה מרויח אין נותנים לו וזה אינו נק' אפוקי מיניה כן מוכרח לומר לדברי רב האי שהביאו הרא"ש פא"נ ובטוש"ע סס"י קע"ה:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור