סימן צג
ז
ועתה נבוא לדין גילוח הזקן אם שרי במספרים כעין תער או שלא כעין תער או דאסור לגמרי מד"ס. הנה לכאורה מהא דרב דלעיל סעי' א' דמשמע דס"ל דהמעביר שער בית השחי ובית הערוה בתער לוקה מדאורייתא משום לא ילבש גבר. ואעפ"כ מותר להעביר שם השיער במספרים אף כעין תער. מיהו במלקט ורהיטני אסור. א"כ לכאורה יש לדקדק מכאן לענין פיאות הזקן דג"כ אינו חייב אלא בתער שאעפ"כ מותר ללקט במספרים אף כעין תער דמ"ש מיהו במלקט ורהיטני ודאי אסור מדרבנן אע"ג דנק' השחתה בלי גילוח במכות (דכ"א א'). וא"כ ה"ה בסך נשא דלא כתשו' נו"ב מהד"ת סי' פ"א וע' בלח"מ פ"ה מה' נזירות דין י"ב. אך קשה דא"כ הו"ל לרב להשמיענו רבותא יתירה דמיקל אדם גם פיאות הזקן במספרים כעין תער. וכן שאר גופו דהוי רבותא יתירה אע"ג דבהדיא נאמר ל"ת בתורה ע"ז ולא תשחית כו' אפ"ה שרי וכ"ש בשער גופו דלא נת' זה בפירוש בתורה שיהי' לאו בזה ואיכא תנאי דס"ל שאין זה רק מד"ס לבד. ומדלא השמיענו זה רב רק בכל גופו ולא בפיאות הזקן משמע דבזקן אסור במספרים כעין תער עכ"פ ותיובתא דהב"י סי' קפ"א בסופו דמתיר אפי' כעין תער. וכ"ש לגירסת הרי"ף דאומר כי קאמר רב בשאר אברים כו' כי קאמר רב במספרים וכ' הנמ"י בשם י"מ אבל בבית השחי ובית הערוה אסור אף במספרים כעין תער וכן פסק הב"י בשו"ע ואם איתא דבפיאות הזקן כה"ג שרי למה ליה למימר כי קאמר רב בשאר אברים לימא כי קאמר רב בפיאות הזקן א"ו דבפיאות הזקן לא קילי מבית השחי ובית הערוה וחמירי מיניה. וכן מבואר בספר החינוך פ' קדושים סי' רנ"ב וז"ל שלא לגלח פיאות הזקן שנאמר ולא תשחית את פאת זקנך כו' דיני המצוה כגון מה שארז"ל שאין החיוב אלא בגילוח של תער שנאמר ולא תשחית גילוח שיש בה השחתה דוקא וזהו תער כן פירשו ז"ל וכ' הרמב"ם ז"ל ואם גלח במספרים פטור נראה מדבריו דדוקא פטור הוא אבל אסור לעשות כן ואפשר שיהי' כן במגלח במספרים כעין תער וכמו שנראה הענין כן במסכת נזיר עכ"ל. הרי זה הפך מדברי הב"י שמפרש דמ"ש הרמב"ם פטור הוא לאו דוקא אלא דמותר והרא"ה מפרש דפטור אבל אסור וכן בדין שבכמה מקומות בדינים אלו שנזכר פטור והיינו דאינו חייב מלקות ומ"מ אסור. והרב"י לא ראה דברי החינוך בזה מדלא הביאו. וגם ממ"ש החינוך וכמו שנראה הענין כן במסכת נזיר. מבואר דס"ל ג"כ שאין להקל בפיאות הזקן יותר מבבית השחי עכ"פ דאל"כ אנה נזכר במסכת נזיר שאסור לגלח פיאות הראש במספרים כעין תער. א"ו יליף ק"ו משיער בית השחי אלא דס"ל כהב"י דבשיער בית השחי ג"כ לא אסור רק במספרים כעין תער עכ"פ למדנו מדבריו דאין להקל בפיאות הזקן יותר מבבית השחי לא כהב"י. וכן יש להוכיח מלישנא קמא דר' יוחנן (דנ"ח סע"ב) דס"ל דהעברת שער בית השחי ובית הערוה אפילו בתער אינה מד"ת וכת"ק דלקמן (דנ"ט ע"ב). ואעפ"כ אוסר מד"ס אפילו במספרים וגם לוקה מדרבנן ע"ז ג"כ א"כ כ"ש וק"ו בפיאות הזקן דהלא מפורש בדאורייתא בתער שגם במספרים אסור מדרבנן ולוקה מדרבנן דאיך נימא יציבא בארעא כו'. דאין לתרץ דהתם משום לא ילבש גבר הוא מדרבנן. א"כ אין לחלק כ"כ בין מספרים לתער. משא"כ בדאורייתא. זה אינו דהא הרמב"ם כתב שגם השחתת פיאות הזקן נאסר משום שעושין כן עכומ"ז. וא"כ אם בלא ילבש גבר החמירו מדרבנן גם במספרים כ"ש בהנ"ל. ועוד דגם בהעברת פיאות הזקן יש ג"כ האיסור דלא ילבש גבר וכדלקמן סעיף ח'. וגם אין לתרץ עפמ"ש בגמ' פ' אע"פ (דף נ"ו סע"א) וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה די"ל זהו רק בדבר שבממון אבל באיסורין ודאי ל"ל הכי ועוד דגם שם יש לומר דלא קיי"ל כן ע' בהה"מ פי"ב מה"א ה"ו וע' בגמ' פ' הזהב (דנ"ה ע"ב) וכי עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה. הרי דפלוגתא דר"מ ורבנן הוא. וע' בהר"ש פ"א דדמאי מ"ב שבירושלמי מוקי מתניתין דדמאי הנ"ל דלא כר"מ. אבל עכ"פ אף לר"מ לא עשו חיזוק יותר משל תורה. וא"כ אי איתא דבשל תורה ממש שרי במספרים אמאי יעשו חכמים חיזוק לדבריהם בשער בית השחי ובית הערוה יותר ממה שעשו חיזוק בשל תורה. א"ו משמע דבפיאות הזקן לכ"ע אסור מד"ס גם במספרים. ור' יוחנן ורב פליגי בשער בית השחי ובית הערוה דר' יוחנן מחמיר הכא כמו בשל תורה ואוסר אף במספרים. ורב מיקל הכא במספרים כיון דגם בתער אין האיסור רק מד"ס. שוב ראיתי ביש"ש פי"ב דיבמות (סי' י"ז) חילק בין פיאות הזקן ובין שער בית השחי דבפיאות זקן בהשחתה תליא ולכן שרי במספרים אפילו כעין תער אבל הכא משום לא ילבש גבר כו' אין חילוק. ולענ"ד אין דבריו נראים כלל מאחר שלא נמצא בגמ' דמותר בפיאות הזקן במספרים רק שאינו חייב. א"כ יש לנו לומר דאדרבה חמור משער בית השחי ובית הערוה כאשר השכל מורה כן וכנ"ל וכן בסמ"ג לא נזכר קולא בפיאות הזקן יותר משער בית השחי ובית הערוה ועמ"ש מזה לקמן. ולפמש"ל ס"ב דלר' יוחנן אסור בבית השחי ובבית הערוה. במספרים אף שלא כעין תער. א"כ ה"ה וכ"ש גבי פיאות הזקן י"ל כן וכמשי"ת סעי' ח':
קיצור. שיש להוכיח מהא דרב דגם בפיאות הזקן אסור מדרבנן במספרים כעין תער דלא כהב"י וכ"פ בס' החינוך פ' קדושים סי' רנ"ב ודקדק כן מדברי הרמב"ם ומהש"ס דנזיר. וכן יש להוכיח ג"כ מלישנא קמא דר' יוחנן דנ"ח סע"ב:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור