סימן קיג
ג
ובזה אפשר לתרץ מה דלכאורה קשה טובא על מהרא"י מתשו' מהר"ם שבמרדכי פ"ב דשבועות סס"י תשל"ה אשר שאלת על האשה שבשעה שהיא עושה צרכיה רואה דם על המים כו' חזרנו על כל הצדדים ולא מצאנו לה היתר אי בכל פעם כשהיא עושה צרכיה בודקת עצמה ורואה דם בעד שמקנחת בו אע"ג דקי"ל כר' יוסי כו' הנ"מ כי נמצא דם בספל כו' אבל אם בדקה אח"כ כו' ע"ש. דאמאי לא נימא דנהי דאם אירע כן פעם א' או ב' פעמים אמרינן שודאי הוא דם המקור ונזדמן דבתר דתמו מיא אתי דם אבל כאשר מזדמן כן תמיד כמ"ש בכל פעם כשעושה צרכיה כו' על כרחן ההוא דם בא ממקום שבא המים. דוגמת דמחזיק מהרא"י מדכל פעם אינה מוצאה רק במקום א' בפרוזדור ודאי לא מהמקור הוא ומהני בבדיקת שפופרת ה"נ נימא כיון דבכל פעם אינה מוצאה על העד רק אחר הטלת מי רגלים מוכחא מילתא טובא דודאי מחמת מ"ר בא וה"ל כמו בפעם א' כשנמצא בתוך הספל דטהורה משום כיון שעם המים בא ואין דרך דם נדה לבוא עם מי רגלים רק כשלא נמצא בספל ונמצא רק על העד מחזיקים דלאו מן המים בא כלל. אבל כשנמצא כן פעמים רבות מוכח טובא דמחמת המי רגלים הוא בא. כמ"ש מהרא"י בנ"ד שבשום פעם אינו מוצאה רק במקום אחד מן הצד דיש הוכחה דלאו מן החדר בא אלא מן המכה עכ"ל. וה"נ יש הוכחה זו ממש שבשום פעם אינו מוצאה על העד רק אחר הטלת מי רגלים ואדרבה הכא עדיף דאיכא במה לתלות היינו שמשביל המים בא. משא"כ התם אין לה מכה מבוררת כלל אין כ"כ במה לתלות וליכא גורם המסתבר במה לתלות כמו הכא. וגם מהר"ר שלום בב"י סס"י קפ"ז כ' אבל אם היא רואה לפעמים בלתי כאב טמאה כו' ואין לומר דהתם באמת מחזקינן שהמים גרמו לדם שיבא. אלא דחיישינן דילמא הדור מ"ר למקור. דהא ר' יוסי לא חייש לזה כלל אפי' בפעם א'. וע"ק אמהרא"י מ"ש מהא דוסתות דקי"ל וסתות דרבנן אע"ג שהוחזקה כ"פ לראות בזמן זה דוקא אמרינן מדאורייתא מקרה הוא. ה"נ י"ל כן דמ"ש מקום מ"ש זמן. ויש לדחות דהא דוסתות דרבנן משום אשה בחזקת טהרה עומדת והכא החזקת טהרה מסייע להיפך. עכ"פ ממהר"ם קשה עליו וכ"ש ממהר"ש דמיירי אפילו ביש לה חולי דהארין ווינדא כו'. אבל אם נאמר דמהרא"י אינו מטהר במוצאה במקום א' אלא כשגם למעלה מאותו מקום בודקת ואינה מוצאה כלל אזי אפ"ל דלק"מ:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור