סימן קנה
ח
ועוד נלע"ד לבאר טעמם ע"פ מה ששנינו בפ"ד דנדה דל"ט אבל ימי הזב והזבה ושומרת יום כנגד יום הרי אלו בחזקת טומאה. ופי' ימי הזב פי' רש"י ימי ספירו וכן גבי ש"י פרש"י דהוי למחר בחזקת טומאה. ולפ"ז צ"ל דמיירי שכבר הפרישה בטהרה. ואפ"ה הוי בחזקת טומאה דאין לומר דאיירי שלא הפרישה בטהרה. אבל אם הפרישה בטהרה היא בחזקת טהרה זה א"א להאמר דהא פי' בחזקת טומאה דמתניתין נ' דר"ל עד שתבדק בכל יום והפך מן י"א יום שבחזקת טהרה שא"צ בדיקה בהן ואי איתא דמיירי בשלא הפרישה בטהרה הרי אז לא מהני לה ספירה עד שתפריש בטהרה כמ"ש הטוש"ע סי' קצ"ו. ועוד דהא נדה קלה מזבה כמ"ש הרז"ה הובא בהרא"ש פב"ת סי' ה' גבי שאין ללמוד בדיקת הזבה שצריכה ז"נ מבדיקת נדה הקלה כו' והרא"ש שם לא נחלק ע"ז כ"א חלק על דינו מטעם אחר דמסתברא דעדיף בדיקת האמצע מן הסוף. וא"כ א"א לומר פי' המשנה דימי הזב והזבה הן בחזקת טומאה דמיירי קודם שהפרישו בטהרה דוקא. דא"כ א"צ לומר זה דאתיא מכ"ש מדין נדה דכל זמן שלא הפרישה בטהרה הרי היא בחזקת טמאה כדתנן פב"ת דס"ח ע"א ואדרבה לת"ק שם אפילו הפרישה בטהרה ביום הששי אינה בחזקת טהרה עד שתפריש בטהרה ביום השביעי ולר' יהודה דוקא ביום השביעי מן המנחה ולמעלה ואיך זבה שהיא חמורה מהנדה ע"י הפרישה בטהרה ביום הג' תהיה בחזקת טהרה ע"כ נראה דאפילו הפרישה בטהרה עדיין אינה בחזקת טהרה. ועכצ"ל כן לר' יהושע ורע"ק דבעינן בדיקה בכ"י מז"נ ולכן איכא למ"ד בפרק האשה ד"ס ע"א דתולה בשומרת יום כנגד יום בשני שלה ובסופרת ז' שלא טבלה וע' בטור סי' קפ"ג מזה ועוד דממה שפי' רש"י בימי ספירו וכן הוא בפי' המשניות להרמב"ם ספ"ד דנדה הנ"ל. א"כ היינו אחר הפסק טהרה דיום הראי'. ואפ"ה בחזקת טומאה בימי ספירו עד שיבדקו כראוי להן. וכדתנן דס"ח ע"ב לר"א ביום הראשון ובשביעי כו' אז הוי כל זה"י בחזקת טהרה ולר"י ולרע"ק כדאית להו. ונפלאתי מהרשב"ץ שכ' בפסקיו ספ"ד. וז"ל אבל הזב והזבה וש"י כנגד יום לעולם בחזקת טומאה עד שיפרשו בטהרה עכ"ל דמשמע דאם הפרישו הם בחזקת טהרה. ולא משמע כן מפרש"י והרמב"ם הנ"ל (ויש לי דרך ליישב דבריו בדוחק ע"פ שטת הרמב"ם פ"ג מהל' מחוסרי כפרה ה"ג). וכיון שכן שהם בחזקת טומאה להכי בעי ר"א המיקל נגד ר"י ורע"ק ג"כ בדיקה ביום א' וז' להחזיקן עי"ז בטהרה. כן ס"ל לר' חנינא ורב דמיקל דסגי בתחלתן אע"פ שאין סופן דעי"ז אוקמינא אחזקייהו דבדיקה זו דיום א'. כדאמרינן דס"ט ע"א. והיינו אחר הפסק טהרה. והנה אמרינן שם דסופן כשאין תחלתן ל"ל הכי ואפ"ה מיקל רב דמשום בדיקת סופן מחזקינן כל ששה שלפניו בטהרה לזה ס"ל להפוסקים דהיינו דוקא כשהפרישה בטהרה סמוך ממש להתחלת ז' ימי הספירה. דמהני בדיקה זו לימים אלו שאח"כ. משא"כ כשהפסק טהרה רחוק מן הז"נ אפי' יום א' ס"ל דלא סמיך רב אבדיקת סופן לחוד להחזיק עי"ז כל הששה ימים שלפניו שהם בחזקת טומאה כנ"ל אא"כ בדקה א"ע בתחלתן ממש דאז אוקמינהו אחזקייהו אע"ג דבדיקת ההפסק רחוק קצת כנ"ל או אף בסופן לחוד כשבדיקת ההפסק היה סמוך ממש. כנלע"ד לבאר דבריהם:
קיצור. עוד טעם לזה משום דקיי"ל ימי הזב והזבה הרי אלו בחזקת טומאה. והיינו אף שהפרישו בטהרה ולא כהרשב"ץ ספ"ד דנדה. ע"כ אינן בחזקת טהרה ע"י שהפרישו בטהרה אלא ע"י הבדיקה ביום השביעי לז"נ הסמוכים ממש להפסק טהרה:
ומצאתי ראיה לדברי דמשום ההרחקת ההפסקה בטהרה אתינן עלה דהאי דינא דלא בדקה עד יום הח' וכו' ממ"ש בפסקי הרשב"ץ סוף נדה וז"ל ואם בדיעבד לא בדקה אלא הראשון או ז' בלבד קרינן בהו ז"נ. ואם הפסיקה בטהרה ואח"כ עברו ז' ולא בדקה ביום ח' ומיום ח' ואילך קרוב לומר שאין מתירין אותה אא"כ בדקה בכל יום ויום. וצ"ע אי מהני באותן ימים תחלתן או סופן כמו בשבעה ימים של ספירה ובז' ראשונים אם לא בדקה לא תחלתן ולא סופן ובדקה באמצעיתן הראב"ד כ' דמהני כו' עכ"ל. ונ' דט"ס הוא מ"ש ולא בדקה ביום ח' וצ"ל ובדקה ביום ח' ומיום ח' ואילך כו'. הרי מובן ומבואר מדבריו דחוכך להחמיר דבשבוע השניה בעינן בדיקה בכל יום ולא מהני תחלתן כו'. א"כ לא נפלאת ולא רחוקה הדבר לאמר דאפילו רק נכנס יום א' לחוד מהשבוע שניה דהיינו שלא בדקה א"ע עד יום ח' לא סמכינן אבדיקת סופן לחוד מהטעם שנת"ל ולא משום דבעינן שתתן דעתה כו' שהרי מסתפק לומר דהימים מצד עצמן גרועים דלא מהני אפי' תחלתן כנ"ל. מיהו לדבריו דמחמיר דבעי בדיקה בכל יום צ"ל דלאו משום ריחוק בדיקת ההפסק טהרה לחוד אתי עלה רק משום שהימים עצמן חושש בהן יותר לפי שקרובים לעת נדותה. ואיך שיהיה גם לפי טעם זה יש לחוש כל שנכנס יום א' מן השבוע שניה וכנ"ל. ועכ"פ מדבריו נלמוד דלא ס"ל מ"ש הס"ט סי' קצ"ו סקח"י. דלעולם מהני הבדיקה בשביעי של נקיים אף אם לא התחילה למנות מיד ממחרת של יום ההפסק טהרה כו' הובא לעיל אות ו' דהרי הרשב"ץ כ' בפירוש דבשבוע השניה לא מהני אפי' תחלתן וכ"ש סופן א"כ אפשר דה"ה אפילו הרחיקה ב' או ג' ימים מההפסק טהרה שהרי יהיו כלין ימי הספירה בשבוע השניה (גם מ"ש הס"ט טעם לזה דכיון שהפסיקה בטהרה היא בחזקת טהרה לעולם דבריו מרפסין איגרי דמשנה שלימה שנינו אבל ימי הזב והזבה כו' הן בחזקת טומאה כדלעיל) ומיהו לשאר הפוסקים פשיטא להו דבדיקת סופן לא מהני רק ביום הז' דוקא ומטעם הנ"ל:
קיצור. ועוד ראי' מהרשב"ץ דס"ל דבהרחיקה ז' ימים התחלת הז"נ מההפסק טהרה לא מהני אפי' בדיקת תחלתן וסופן:
עפ"ז היה נ"ל ליישב קושיית התוספות דס"ט ע"א לרב דס"ל סופן אע"פ שאין תחלתן. וכל זבה צריכה הפרשה ביום שפוסקת בו כמו נדה ואמאי קתני במתניתין שבדקה עצמה יום ראשון הא כבר בדקה עצמה מאתמול והפרישה בטהרה ואי הוה אומר דלא בעינן הפרשה ביום ג' הוה ניחא עכ"ל. ור"ל דאי הוה אמרינן דכשבודקת א"ע ביום א' וביום ז' אפילו לא הפרישה בטהרה מאתמול ע"י בדיקה רק שהרגישה בפסיקת הדם סגי הוה ניחא דכשלא בדקה א"ע ביום א' רק ביום ז' לא סגי בהכי רק אא"כ הפרישה בטהרה ע"י בדיקה דאז בדיקה זו עולה במקום בדיקה דיום א' וזהו הקולא שהקיל רב וכמש"ל סברא זו אות וא"ו. אבל מכיון דאנן פוסקין שכל זבה צריכה הפרשה בטהרה א"כ קשי' זהו כוונת התוספות. ולפי הנ"ל א"ש די"ל בבדיקה תחלתן וסופן אז לא איכפת לן אם ההפסק טהרה רחוק יום או יומים מהז"נ. משא"כ כשבודקת א"ע בסופן לחוד אז בעינן שיהיה סמוך להן ממש ואין לומר א"כ מדלא משני התוספות הכי מכלל דלא ס"ל האי דינא אלא ס"ל כהס"ט דאפי' כשבודקת א"ע בסופן לחוד לא איכפת לן שיהיה ההפסקה בטהרה סמוך לז"נ דזה אינו ראי' מכמה טעמים. הא' משום דבלא"ה משני שפיר אקושייתם. הב' משום די"ל בהפך דס"ל כמש"ל בשם הרשב"ץ דאפשר אפי' בדיקה תחלתן וסופן לא מהני רק בשבוע ראשונה של ספירה דהיינו סמוך ממש להפסקה בטהרה. אבל בימים דשבוע שניה בעינן בדיקה בכל יום כנ"ל. מיהו לכאורה זה אינו מספיק דמ"מ אם התחילה למנות מיום השני שאחר ההפסקה בטהרה כגון שהפסיקה בשבת ובדקה א"ע ביום ב' והוא הראשון למנין הז"נ ולא בדקה א"ע כל שבוע זו עד יום א' שאח"כ. ודאי לכאורה מהני אפילו להרשב"ץ דשבוע קמייתא עד שבת מתחזקי' בטהרה ע"י בדיקה דיום ב' דהא קיי"ל תחלתן אע"פ שאין סופן ויום א' דשבוע שניה מתחזק בטהרה ע"י בדיקה שבו. משא"כ כשלא בדקה א"ע רק בסופן דהיינו ביום א' לא מהני כנ"ל משום דבדיקת ההפסק רחוקה יותר יום א' מהראוי כנ"ל. וא"כ אכתי ה"ל לשנויי דמשום אופן זה תנא במתני' שבדקה א"ע ביום א' וביום ז' וכו'. אך י"ל דזהו שינוייא דחיקא דמשום הפלגת יום א' אינו כדאי כ"כ לשנות בדקה א"ע ג"כ ביום א' כו' ומוטב היה להשמיענו הרבותא דבדיקה א' סגי בסוף הז' וכשסמוכים לההפסק טהרה. א"נ אפ"ל דהתוספות לא פסיקא להו האי דינא שכ' הפוסקים דאם לא בדקה א"ע עד יום ח' לא מהני שהרי מצאתי בהרמב"ם פ"ג מהל' מחוסרי כפרה ה"ג דפסק להדיא להקל בזה. וז"ל אפילו בדק ביום הטומאה עצמו ומצאו טהור ופסק הזוב ולא בדק למחר בתחלת ימי הספירה ובדק בז' או בח' ומצא טהור עלו לו ימי הספירה וה"ז בחזקת טהרה עכ"ל. והכ"מ והלח"מ תמהו ע"ז מה שהקיל אפילו לא בדקה א"ע עד יום ח' שהוא נגד כל הפוסקים. והנה לד' הס"ט שאין טעם לדין זה רק משום דבעינן שתתן דעתה לספירה כו' אין שום תימא אם הרמב"ם לא ס"ל הכי ואדרבה על המצריכים זה קשה מאין לקחו זה דבגמ' לא משמע הכי כמ"ש הס"ט בעצמו כנ"ל אות ד'. אך לפמשנ"ת אצלנו דהטעם משום דבעינן שלא יהיה בדיקת הסוף רחוק מן ההפסק טהרה יותר. לפ"ז י"ל דשפיר תמהו על הרמב"ם דלכאורה הכי משמע בגמ' דבעינן שיהיה סמוך מדקדוק לשון סופרתו כו' כמש"ל אות ה'. אך עכ"ז אינו מהקושיא אם הרמב"ם לא ס"ל דקדוק זה. ואפשר גם התוספות לא הוה ברירא להו כ"כ דין זה מש"ה לא נקטו האי תירוצא. והנה הגם דאנן נקטינן ביום ח' לא מהני בדיקה היינו משום שההפסק טהרה רחוק כו' והגם דאם בדקה א"ע בתחלתן וסופן י"ל דלא איכפת לן בזה. מ"מ בסופן יש להחמיר טפי וע"ז יש ראי' מהתוס' דכ' ואי הוה אומר דלא בעי הפרשה ביום ג' הוה ניחא. ופירשנו לעיל דר"ל דהוה אומר דלא בעי בדיקה רק הרגשה שנפסק הדם ע"ד שכ' הרז"ה בהשגותיו על בעה"נ שער הספירה ע"ש. והנה בבדקה א"ע בסופן אמר רב בפירוש דלא מהני אא"כ בדקה א"ע כשהפרישה בטהרה. אלמא דניחא להו להתוספות דיש להחמיר טפי בענין אופן ההפסקה בטהרה כשבודקת א"ע בסופן לחוד מן כשבודקת א"ע בתחלתן דבזה צריך בדיקה בשעת ההפסקה ובזה א"צ כ"א סגי ביום ראשון ויום שמיני. וצ"ל הסברא משום דבעינן שהבדיקה תעלה במקום תחלתן כו' כנ"ל. א"כ גם לדידן דנקטינן דלעולם צריך בדיקה בשעת ההפסק טהרה אף אם בודקת א"ע בכל יום מן הז"נ. מ"מ לענין זה יש לחלק דכשבודקת א"ע בסופן לחוד צ"ל הבדיקה דהפסק טהרה סמוך ממש לז"נ כדי שתהי' דוגמת תחלתן. משא"כ כשבודקת א"ע בתחלתן ממש ג"כ י"ל שאין להחמיר כ"כ וכנ"ל באריכות:
קיצור. בזה יתיישב קושיית התוס' על המשנה לל"ל ביום ראשון ומה דלא תירצו התוס' כן יש ליישב מהרמב"ם שהקיל בבדיקת שמיני מוכרח דלא ס"ל דבעינן ספירה ואע"ג דלא קיי"ל כהרמב"ם זהו טעם אחר:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור