בס"ד. ש"פ תולדות, העת"ר
תשמה
בהיכלות המלך יש היכלות חיצוניות שהן לתשמישי המלך כמו למאכל שולחנו וכה"ג ואין המלך עצמו בא שם לעולם כו', ויש היכלות פנימיות שעצמות המלך דר שם בקביעות כו'. וכמו"כ היא הדוגמא למעלה שיש היכלות חיצוניות שאין עצמות אוא"ס שורה ומתגלה שם רק בהעברה לבד כו', וכמו בלילא מה עביד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שהן היכלות דאצי', דגילוי האוא"ס בהם הוא רק בבחי' שיטה והעברה והיא בחי' הארה לבד כו', אבל חכ' היא בחי' היכל פנימי דעצמות א"ס שורה ומתגלה שם בקביעות כו', וכמשנת"ל פ' שנ"ח דהכל יש בבחי' החכ' והכל בחי' העצמות דוקא כו'. וזהו דאורייתא היא היכלא עילאה דקוב"ה דעצמות א"ס דר בה כו', ונש"י בעסקם בתורה בדבור נק' אחים ורעים שיושבים עמו בהיכל א' במקום דירת קבע שלו וקורים שונים יחד כו'. ובזח"ג דק"ס ע"ב אי' זכאה חולקהון דאינון דמשתדלין באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקוב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הה"ד למען אחי ורעי כו', והיינו בעיון התורה שמקשרים שכלם וחכמתם בחכמת התורה, דעצמות א"ס מתלבש בזה כו', וכמו
עד"מ בנפש האדם הרי עצמות הנפש שורה ומתאחד בכח החכ' עד שהנפש נק' נפש המשכלת כו', וכמו"כ עצמות א"ס מתאחד בבחי' חכ' דאצי' כו', ומהות חכ' דאצי' ע"י אור הנשמה דברי' ויצי' מתלבשת בהלכות הערוכות לפנינו שהם מדברים מענינים גשמיים דעשי' כו' וכמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח, וע"י התקשרות שכל האדם בחכמת התורה ה"ה מתאחדת ומתקשרת בחכ' דאצי' ובבחי' עצמות א"ס שבה כו'. ואע"פ שהאדם אינו מרגיש כלל התכללות זו בשעת עסקו בתורה ועיקר עסקו וטרדתו הוא בהחכ' להשיגה, ולא עוד אלא שאפשר שיתערב מקצת ישות באמצע אם השכיל בטוב כו', מ"מ מאחר שעיקר כוונתו לשמה ובתורת ה' חפצו, לכן עצמות נשמתו נכללת באוא"ס ב"ה כו' וכמ"ש בלק"ת בהבי' דלא תשבית. וש' נת' דמה שהתורה נתלבשה בענינים גשמיים דוקא הוא בכדי שאח"כ בתחה"מ שהוא תכלית הבריאה יהי' גילוי זה לנשמות בגופים דוקא, והיינו ע"י ביטול הנפש והתכללותה באוא"ס ב"ה עכשיו ע"י עסק התורה (שגם השכל הטבעי מתכלל ומתאחד כו' וכמ"ש בסש"ב פל"ז), וכן הוא בקריאת התורה באותיות וצירופים
שבתורה, כמו לקרות בתנ"ך וגם במשנה בהלכות דברים כהוויתן בלא דיוק, שיש בזה עוד יתרון שקורא הדברים ממש שנאמרו מפי הקב"ה כו', וממשיכים גילוי אור העצמות דא"ס ב"ה ממש באותיות הללו שקורא ושונה כו', שהוא ית' קורא ושונה אותיות הללו ממש כמו במ"ת שאומר וידבר אלקים כו'.
קיצור. ועם היות דמצות לימוד התורה הוא העיון לידע אמיתית חכמתו ית', ואמיתית רצונו ית', ולידע המעשה בפו"מ, ולכן העיקר העסק בתושבע"פ, ובטעמי המקרא ידיעת והשגת אלקות, ויש בזה ביטול גדול ומ"מ הרי כ"ז הוא ידיעתו והשגתו, ויש יתרון בקריאת התורה שזה הדבור שיצא מפי הקב"ה, וכן כל הלכה נאמרה למשה מסיני, וכן עכשיו הוא קורא, ויש בזה כל העצמות דאותי אתם לוקחים, וע"י הקריאה מתבטל במציאותו, וזהו למען אחי ורעי אדברה נא שע"י הדבור דתורה נעשים בבחי' אחים ורעים, דאורייתא היכלא עילאה דקוב"ה, יש היכלות דקוב"ה בהם בבחי' שיטה הארה לבד, ותורה היא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-xam673hm
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.