בס"ד. ש"פ תשא, העת"ר
תתצה
פסוקות והיינו שזהו בחי' החכ' שאינו מתלבש בבחי' חשך כו', אבל האור בזה הוא נעלה ביותר כו' והבירור הוא בדרך ממילא כו', והוא בחי' בירור שני דש' מ"ה המברר כו' וכמ"ש במ"א, וזהו דר"ז צם כו' בכדי לישכח תלמוד בבלי היינו בחי' הביטול בת"ב בכדי לקבל האור דת"י כו'. וכן הוא בעליית הנשמות מגעה"ת לגעה"ע שהעלי' היא דרך העמוד שזהו ביטול הנשמה בכדי לקבל ההשגה העליונה דגעה"ע כו', והיינו שע"י העמוד מאיר הארה מגעה"ע בבחי' העלם ומקיף על הנשמה והוא בבחי' רוממות והפלאה כו', וזהו פועל בהנשמה בחי' הפשטה וביטול התענוג שלה דגעה"ת ועי"ז נעשית כלי לקבל ההשגה דגעה"ע כו', וכ"ה בבחי' החכ' שצ"ל ביטול החכ' בכדי לקבל האור דבחי' ח"ס כו'. וז"ע הרקיע שהוא כעין הקרח דקרח אותי' חרק והוא בחי' הביטול של המקבל שעי"ז דוקא נעשה כלי לקבל את האור כו'. ונמצא דיש ב' בחי' רקיע, הא' בחי' השגה דבינה דאגלידו מיא דחכ' כו', והב' בחי' רקיע שהוא ביטול ההשגה כו', והוא בבחי' החכ' דבכדי להיות גילוי החכ' ממקורו זהו ע"י הביטול דחכ', שזהו כענין
ההשתוממות שעי"ז נופל לו השכלה החדשה ממקורה כו', והוא בחי' הרקיע שלמעלה מבחי' מים דחכ' כו', ולפ"ז י"ל דשלג זהו הגשמת האור שבמשפיע בכדי שיוכל להתקבל כו', ורקיע הוא ביטול המקבל בכדי שיהי' כלי לקבל כו'. וידוע דאור מים ורקיע יש עד רום המעלות, דבחי' כח"ב דאריך זהו ג"כ בחי' אמ"ר דכתר דאריך בחי' אור וחכ' דאריך בחי' מים ובינה רקיע כו', וכן בעתיק בחי' ג"ר דעתיק שהו"ע ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה כו' ה"ז ג' בחי' אור מים רקיע כו', או י"ל שהן בחי' ג' ראשין לראשין בחי' אור צח אור מצוחצח אור קדמון, רק ששם הכל הוא בבחי' אור כו', ובכל המדרי' הנ"ל יש בחי' הרקיע שלמטה מהמים ורקיע שלמעלה מבחי' המים כו', והיינו דבחי' מים ורקיע זהו ממוצע להיות גילוי בבחי' החכ' כו'.
והיוצא מזה דכל ההמשכות דסדר השתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד הנה בכדי שיהי' בחי' ציור אדם זהו ע"י מסכים ופרסאות כו' דגם בחי' אדם עילאה (בחי' חכ' דאצי' כו') הוא ע"י הפרסא כו', ובמדריגה העליונה יותר אין המסך בבחי' העלם כ"כ כו', וכמו שאמר רע"ק לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים דהפרסא היא בחי' אבני שיש היינו שהן מאירים והן כמו מים כו', אבל מ"מ ה"ז בחי' העלם יותר מבחי' צמצום וגם מבחי' ההעלם דרך הכלים להיות שזהו בחי' התעלמות שנפסק האור כו', והיינו שיש כאן דבר המפסיק שעי"ז הוא ההתעלמות יותר כו'. אך הנה הפרסאות שבאצי' ושלמעלה מאצי' זהו להיות בחי' אדם שאדמה לעליון כו', אבל להיות בחי' ציור אדם דבי"ע בבחי' מציאות ממש כו', זהו ע"י הפרסא שבין אצי' לבי"ע שהיא בבחי' מסך המסתיר לגמרי על האורות דאצי', וכמו הנעל של עור שנת"ל שמעלים לגמרי כו'. וזהו ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, דהנה מראה אדם זהו בחי' אדה"ע דאצי' שהוא בבחי' אדמה לעליון כו', וי"ל דמראה אדם זהו בחי' מל' דאצי' שהיא רק בחי'
מראה ודמיון דאדה"ע וכמשנת"ל דמל' היא בחי' כה כו', ומ"מ גם היא בחי' אדם שלמעלה מבי"ע וכמשנת"ל (סד"ה בא) בשם הרמ"ז דבחי' מל' היא בחי' דכר לגבי בי"ע כו', אבל דמות כמראה אדם זהו בחי' אדם דברי' וכמ"ש בכס"מ בת"ז ד"ד דממעל לרקיע דיצי' ראה יחזקאל דמות אדם שהיא בחי' מל' דברי' כו'. והענין הוא כמשנת"ל דאדם א' דם הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-6wr8kew2
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.