בס"ד. ש"פ שמות, העת"ר
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב, וצ"ל והלא כבר נא' בפ' ויגש אלה שמות בנ"י הבאים מצרימה יעקב ובניו, ולמה כפל להודיע עוד הפעם בואם למצרים. גם צ"ל השינוי דמהתם להכא דשם נא' אלה שמות בנ"י כו' יעקב ובניו משמע דיעקב הוא ג"כ בכלל בני ישראל, וכאן אומר את יעקב שאינו בכלל בנ"י, וצ"ל עצם הענין איך יעקב בכלל בנ"י והלא יעקב הוא ישראל וכמ"ש לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל כו', וגם מה"ע דשם הוא בכלל בנ"י וכאן אינו בכלל בנ"י כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דענין התפלה הוא להיות התחברות הנשמה שבגוף עם שרש ומקור הנשמה, דקודם התפלה נשמה באפו וקאי על הנשמה שבגוף שאינה בהתגלות וממילא לא יש התגלות שרש הנשמה, וע"י התפלה מתגלה הנשמה שבגוף ומגיעים לשרש ומקור הנשמה ונעשה ההתחברות כו'. ונת' דענין ההתחברות אינה רק בבחי' עלי' והתכללות הכחות בשרש הנשמה שזהו העבודה דרעו"ד כ"א שיהי' גילוי שרש הנשמה בנשמה שבגוף, והיינו שהכחות פנימים יהי' בהם התחדשות מצד גילוי שרש הנשמה בהם, והו"ע שהמקיף נותן כח בפנימי דהיינו שהשכלת השכל הוא באופן נעלה ביותר ע"י גילוי העצמי כו'.
שצד) והנה להבין זה בעבודה הענין הוא דהנה כל נשמה היא כלולה מבחי' נרנח"י, וכן הוא סדר עבודתה תחלה בבחי' נפש ואח"כ בבחי' רוח כו', הן בעבודה הכללית (בימי שנותינו בהם כו') דהתחלת העבודה (גם מצד הנשמה) צ"ל תחלה בבחי' נפש כו', וכן בעבודה הפרטי' בכל יום בעבודה דתפלה תחלה היא בבחי' נפש ואח"כ בבחי' רוח כו', וידוע דבחי' נפש זהו הביטול
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור