בס"ד. ש"ת, העת"ר
תרנט
מה שיצאה לגילוי מהעלמה בלבד כו'. אך באמת אינו דומין זה לזה שהרי הפעולה הגשמיות לא הי' במציאות כלל בכח הפועל הרוחני, רק מה שהי' בכח הפועל לפעול את הגשם ה"ז כח רוחני, והפעולה היא באה בבחי' התחדשות ממש מהכח הפועל כו'. וזה בעצם הפעולה הממשית שבאה בבחי' התחדשות, אך הכח הפועל הפרטי שפועל פעולה זו לגבי עצמות הכח הפועל, וכנודע דהפעולה אינו מעצמות כח התנועה כ"א מהכחות פרטים הנמשכים מכח התנועה כו', והו"ע האצבעות שמחלקים את כח התנועה לכחות פרטים כו' (ולגבי עצם כח הפועל נק' הכחות פרטים בשם פעולות כו'), הרי הכח הפועל כולל כל הכחות הפרטים, וכמו כח התנועה שביד הרי כולל בעצמו כל התנועות שביכולתו להניע, והתנועות הפרטיות אינן בבחי' התחדשות רק בבחי' גילוי מההעלם כו'. אך ג"ז אינו בבחי' גילוי ההעלם שהרי מה שהכח העצמי כולל כל הכחות הפרטים המתגלים ממנו, אין זה שהן נמצאים בו במציאותם ממש רק שהוא כמו כח היולי להיות ממנו כל תנועה איזה שיהי' כו', וכמו כל היולי שאין בו הגילוים במציאות, כמו"כ הוא בכח התנועה העצמי
שאין בו התנועות במציאות כו', וראי' לזה שהרי התנועות יכולים להיות עד אין שיעור בבחי' בל"ג, שיכול להיות כמה מיני פעולות באופנים שונים לגמרי זמ"ז וגם לא יגמור ויגביל פעולותיו גם אם יחי' אלף שנה ויותר, דכמו שעצם כח הפועל לא יכלה כל זמן שהוא חי וקיים כך פעולותיו לא יכלו, והיינו שאינם מוגבלים לא בהאיכות שלהם שיכול להיות בכמה אופנים שונים כו', ולא בהכמות שלהם והיינו מה שלא יכלה הכח כו', ואם היו הפעולות היינו התנועות הפרטיות נמצאים במציאותם בהכח התנועה עצמו הרי בהכרח שיהיו בהגבלה, והיינו שתהי' ההגבלה באופן התנועה שזהו באיכות התנועה והפעולה שתהי' רק באופן כמו שהיא כלולה במקורה, וגם בכמות התנועה שיכלה ויופסק כחו כמו בגילוי מההעלם שנכלה כחו לפי שהוא במציאות בההעלם שגם הוא מוגבל כו', אלא שאינם נמצאים שם כלולים במציאותם כו'. אמנם אינו דומה גם לענין היולי וגילוי שהרי הגילוי מן ההיולי אינו בא בדרך ממילא, וכמו גילוי ההתחכמות מכח המשכיל שצריך יגיעה כו', ולפעמים לא יועיל גם היגיעה שגם אם רוצה להתחכם
ומייגע ומטריח עצמו ומ"מ לא ישכיל ויתחכם כו', משא"כ בכח התנועה כשרוצה להניע הרי באה התנועה ממילא. והנה סיבת הדבר מה שהגילוי מן ההיולי הוא ביגיעה נת"ל פ' שכ"א שזהו מפני שהגילוי דהיינו השכליים הם במציאות דבר, וא"כ גם הכחות פרטים של התנועה שהן הפעולות שהמה ג"כ בבחי' מציאות דבר הרי הי' צ"ל בהם ג"כ יגיעה כו'. אך אינו דומה המציאות דכח ופועל להמציאות דהיולי וגילוי, דשם הרי כל גילוי הוא בהגבלה ומציאות מיוחדת, וכמו השכליים הרי כל שכל הוא מציאות מיוחדת בפ"ע שאינו דומה השכליים זל"ז, אבל התנועות הפרטיות עם היותם בבחי' הגבלה ומציאות שהרי הם פעולות שהן במציאות דבר, מ"מ אינם במציאות מיוחדות בפ"ע דכל התנועות שוות הן וה"ה כמו כחות פשוטים כו'. ומ"מ הרי הפעולות הן בבחי' מציאות, ובפרט כמו שבאים בהפעולה שנתפסים בזה הרי באים בבחי' מציאות כו' (ומה שבאים בבחי' פעולה הוא ג"כ מה שמניעים את גשם היד היינו האצבעות גם קודם שפועלים בדבר הנבדל לגמרי כו'), וא"כ הרי לכאו' בהכרח הי' צ"ל בזה יגיעה. ובמ"א מבואר דזה שכח ופועל בא בלי יגיעה זהו בתנועה פשוטה הבאה שלא בכוונה, אבל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-5scvzxzv
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.