בס"ד. ש"פ ואתחנן, העת"ר
א'פח
בחי' חיצוני' המוחין השייכים אל המדות כו' שייך שאלה, אבל בעצם הבינה אינו שייך שאלה כו', וכ' שם דחב"ד הם עצמותו ממש והיינו בחי' כחות השייכים רק אל העולמות כו', וכמו המדות שהן רק לצורך העולמות וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, וכידוע בהמדות למטה שהן רק להזולת ואינו שייך לאהוב א"ע או לרחם על עצמו כו', אבל המוחין שייכים גם בלא זולת כו', ובהמוחין שייך שמשיג ויודע א"ע משא"כ במדות שאינו שייך שאוהב א"ע כו' (ואה' עצמיות אינו מדה כו'), וכמו"כ הוא בחי' מוחין חו"ב למע' שהן עצמיים כו', וע"כ אינו שייך ידיעה והשגה במהותם כו', רק בבחי' המדות שהן לצורך העולמות שייך בהם ידיעה כו'. וי"ל שזהו דפנימי' בינה היא בחי' השגת השלילה לבד לא השגת החיוב כו'.
וז"ש בזח"ג דמ"ז ע"ב שיתא יומין לעילא ושביעאה עילאה עלייהו דבינה היא בחי' שביעאה עילאה היינו מדרי' עליונה ומובדלת מן הששה מדות עד שלא קיימא לשאלה כלל כו' (ומ"מ או' שביעאה עילאה עלייהו היינו בשבת שהוא עליית ז"א בבחי' פנימי' בינה כו'). וזהו ג"כ מה שהבינה נק' שביעאה, דהרי במספר מלמטלמ"ע מן המל' הבינה היא ספי' השמינית, וכן נק' הבינה לפעמים תמינאה, ומהו הענין שהבינה היא שביעאה, וזהו כאשר מחשבין מיסוד אז הבינה היא שביעאה מלמטלמ"ע, והמל' אינה נחשבת, ומפני מה אין המל' נחשבת, וע"פ פשוט הוא מפני שהמל' יורדת לבי"ע וכמ"ש במ"מ להב"י ז"ל בש' הרמב"ן שהיא עמהם באחדות ואינה עמהם באצי' כו', ולהיות שהמל' יורדת לבי"ע מתחילים המנין מיסוד כו', אך זהו דוחק שהרי זהו רק הארתה בלבד שמתלבשת בבי"ע אבל עצמותה הרי נשאר באצי' ולמה אינה נמנית. אך הענין הוא כדאי' בזהר פ' בא דל"ח ע"ב ובאתר דאשתכח דכר ונוק' לית שבחא אלא לדכורא כו', והיינו שהמל' טפלה לז"א כו', והו"ע את הטפל דאת הוא בחי' מל' הטפל לז"א כו', וזהו
ואהבת את ה"א דאת כולל יראה והוא טפל לאה', דהעיקר הוא העבודה דאה' דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא, וצ"ל ג"כ יראה אבל זהו בבחי' טפל אל אה' כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה וידעת דרוה"ב וכמ"ש במ"א, והיינו לפי שמל' טפלה לז"א כו', ובאמת כשיש יחוד זו"נ אז הם נק' אדם א', וכדאי' בזהר ויקרא ד"ז ע"ב מהו אחד דא כנס"י דאחיד בקוב"ה כו', כי דכר בלא נוק' פלג גופא איקרי וכד מתחברין כחדא תרין פלגא אתעבידו חד גופא וכדין אקרי אחד, והמובן שם שזהו בבחי' יחוד פנימי דזו"נ כו'. ולפ"ז י"ל דמה שהבינה נק' תמינאה היינו בבחי' חיצוני' הספי' דז"א ומל' הן מדרי' בפ"ע כו', שהרי כללות ההתהוות וכן המשכת האור בעולמות הכל הוא ע"י אמצעות בחי' ז"א ומל', ומ"מ ז"א הוא סוף עולמות הא"ס ומל' היא שרש ומקור דבי"ע וה"ה מדרי' מחולקות זמ"ז כו', אבל בבחי' יחוד ז"א ומל' לצורך לידת והתהוות הנשמות שזהו בבחי' הפנימי' שלהם ה"ה בבחי' אדם א' כו'. וי"ל שזהו תמתי תאומתי לא אני גדולה ממנה ולא היא גדולה ממני והיינו בחי' פנימי' המל' שמתאחדת בבחי' ז"א כו', ואז
הבינה נק' שביעאה והיינו בבחי' הפנימי' כו'. וזהו דשבת הוא יומא שביעאה היינו בחי' פנימי' בינה כו', ובאמת א"ז בחי' בינה לבד, אלא כללות ג"ר כח"ב כו', שהרי הבינה נק' קדה"ק דקדש זהו בחי' הכתר וקדשים חו"ב והכל נכלל בבינה כו' וכמשנת"ל (ד"ה כי תבאו כו' ושבתה), והיינו לפי שהתגלות שלהם הוא ע"י הבינה כו', וכמו בהיכלות שיש ז' היכלות הגם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-2j4f69xh
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.