בס"ד. ש"פ בלק, העת"ר
א'סב
ההשפעות שמותר להכין מיום א' לחברו, וכמו בתבואת הארץ שצומח בזמן א' על כל השנה, משא"כ במן דכתי' יצאו העם ולקטו דבר יום ביומו ואיש אל יותר ממנו עד בקר כו'. ונמצא שהשפעת המן מחולק משארי השפעות בב' דברים, הא' מה שלא נמשך למטה בשבת (ולמע' עיקר המשכתו דוקא בשבת), והב' מה שבימי החול הוא דבר יום ביומו דוקא, וכ"ז הוא מפני שזהו המשכה ממדרי' עליונה מאד שלמע' מבחי' הבירורים רק בבחי' המשכה מלמעלמ"ט כו'. וביאור הענין הוא דהנה גבי המן כתי' הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, דהנה יש ב' בחי' לחם הא' לחם מן הארץ וכמו המוציא לחם מן הארץ, ארץ דמפקא מזון כו', והב' לחם מן השמים כו', וי"ל דכללות ההפרש בזה הוא דלחם מן הארץ הוא מבחי' התהו שקדם אל התיקון, ולחם מן השמים הוא משרש התיקון עצמו שלמע' משרש התהו כו', דהנה כללות ענין הלחם שהוא להחיות את האדם הנה ברוחני' הוא המשכת תוס' אור וחיות בהנשמה להיות בבחי' גילוי אור יותר, וכמו חמרא וריחא פקחין, וכמו עד דלא אכילנא בשרא דתורא לא צלינא דעתאי כו', שזהו בחי' תוס' אור דגילוי
אור הנשמה ע"י האכילה שמתוסף אור מהניצוצות המתבררים שעי"ז מאיר גילוי אור וחיות הנשמה בבחי' תוס' אור כו', וכמו"כ יש בחי' מזון למע' וכמו מצמיח חציר לבהמה כו', וכדאי' בזהר פנחס דרי"ז ע"א דרביע על אלף טורין ושתית להון כו', וידוע שזהו הבירורים דעולם הברי' דאל שדי (שהוא שם דעולם הברי') במילואו עולה אלף כו', ועשב לעבודת האדם אילין נשמותיהן דצדיקייא כו' שעולים בבחי' ז"א בחי' אדה"ע שעל הכסא כו' (והן בחי' יוצר משרתים ואשר משרתיו, דיוצר משרתים הן הניצוצות המתבררים בכל יום ונכללים בבחי' מל', ואשר משרתיו הן העומדים משי"ב שעלייתם הוא באדה"ע כו' וכמ"ש במ"א), והיינו מה שנמשך אור וחיות חדש בס' השתל' מבחי' התהו שקדם אל התקון כו', דבתהו היו אורות מרובים כו', וכאשר נמשך מאורות דתהו בתקון ה"ז תוס' אור וחיות כו'. אך ידוע דבאמת שרש התיקון קדום לשרש התהו, דיעקב הי' הבכור כו', ובנין התהו הי' ע"מ לסתור והסתירה הי' ע"מ לבנות עולם התיקון שזה קדם במח' כו', וכמ"ש והוא עבר לפניהם למע' מיעקב ועשו תהו ותיקון ושם יעקב
קדום, והיינו דבעצמות א"ס שלמע' משבירה ותיקון שם התיקון קדום כו', וז"ע לחם מן השמים בחי' תוס' אור וחיות מבחי' שרש ומקור התיקון כמו שמושרש בעצמות א"ס כו'.
ולהבין זה צ"ל תחלה ענין לחם מן הארץ, דהנה ידוע דז' מלכין קדמין דתהו שנפלו בשבירה הרי נתבררו תחלה ע"י ש' מ"ה דתיקון (שהוא ש' מ"ה החדש היוצא ממצחא דא"ק מבחי' טעמים דא"ק כו' וכמשנת"ל) בבחי' בירור מלמעלמ"ט כו', והיינו שנתברר תחלה מה שיכול להיות באלקות דאצי' כו' (כפי מה שעלה ברצונו ית' באיזה אופן יהי' עולם האצי' כו', וכידוע דכל עולם התיקון הוא שנבנה מבירורי המלכים דתהו כו', וכפי שעלה ברצונו בתחלה באיזה יהי' עולם האצי' כן נתברר משבה"כ דתהו בבירור היותר טוב כו'), והשאר נפל לברי', ואח"כ נתברר עוד מה שיהי' נכלל במדרי' עולם הברי' והשאר נפל ליצי' ונתברר עוד מה שיהי' נכלל ביצי' והשאר נפל לעשי' כו', ובכל מדרי' ומדרי' והיינו בכל בירור ובירור הרי הפסולת היא בבחי' גסות יותר וממילא מתעלם בהם הניצוץ יותר כו', וגם הניצוצות הן למטה במדרי' כו', וכמשנת"ל (ד"ה זאת חקת התורה) בענין הבירור דאו"י, ושם נת' דגסות הפסולת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-n8q9mtmc
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.