והשגת הענין הרי אז הוא רק ההשגה לבד לידע ולהשיג את הדבר, אבל כאשר מתבונן בזה עם היות שזהו ג"כ בהשגה דוקא צ"ל בזה ההרגש האלקי, והיינו שכללות התעסקות שלו הוא בענין אלקי, וזהו שההרגש אלקי מקיף אותו בכללות בעת ההתבוננות כו', ובפרטיות הוא הרגש הענין האלקי שמתבונן בו וכמו בהאור האלקי המהווה מאין ליש כו', שהרי יש כמה מדרי' באלקות ויש מדרי' שאינם בבחי' מקור ליש וההארה האלקי' היא בבחי' מקור ליש כו', וע"כ מוכרח בהתבוננות שיהי' העמקת הדעת והוא להעמיק בכל ענין לידע איך ומה הוא, שזהו כמו הסתכלות בעצם הענין איך הוא שעי"ז דוקא הוא קליטת הענין במוחו שנרגש הענין במוחו ונרגש בחי' הפנימי' שבהענין והוא האלקות שבההשגה כו' (והו"ע חוש החסידות שבהשגה המבו' בקונט' ההתפעלות), דההתבוננות והעמקת הדעת בענין הנ"ל ה"ז עושה התפעלות בנפש וקירוב נפשו לאלקו' כו', ובד"כ ה"ז מקרב את הדברים הגשמי' לאלקות, דע"י אמיתי' ההשגה וההתבוננות הזאת איך שהדבר הגשמי אינו דבר בפ"ע כ"א הוא התהוות מאין האלקי המהווה אותו כו', הנה הגשמי
גופו אינו נתפס אצלו בגשם כ"כ כי רואה בו ענין אלקי כו', ומכ"ש שאין אצלו בחי' החומריות בענינים הגשמי' כו', וזהו ההתבוננות בכללות ענין ההתהוות יש מאין כו'.
קיצור. ובה"ע בעבודה דנה"א, הנה התחלת העבודה בכאו"א הוא בחי' נפש, הודאה, שיש בכאו"א מישראל, ויש שהוא בבחי' ריחוק וכמו גנבא אפום מחתרתא, ויש שמשו"ז יהי' כפיית הטבעית, ויש שהוא בהתגלות גדולה, ואח"כ רוח, התפעלות המדות ע"י התבוננות, אך בחי' המוחין השייכים למדות, והוא בפסוד"ז בהתהוות יש מאין, דכל מציאות בהכרח שיש ממציא (ושמציאותו מעצמותו אינו בבחי' מציאות), וגם שהוא מורכב, ונפסד, ומוכרח שההתהוות היא מאין, כי א"א להיות יש מיש, וא"א שיהי' עד א"ס לו, ובכ"ז יהי' הרגש האלקי שזהו ע"י הדעת, עד שיורגש בפנימיות ומתפעל על אלקות, גם שזה מקרוב דברים הגשמיים, ולא יהי' הגשמי וכ"ש החומרי תפ"מ אצלו.
שצה) ואח"כ צריכים להתבונן באופן ההתהוות והיינו שזהו מהארה אלקי' שירדה ממדרי' למדרי' בריבוי השתל' עד שיהי' בערך להיות מקור ליש כו', דבפרטי ההתבוננות בזה צריך להתבונן בהשתל' המדרי' דע"ס דאצי' בחי' חב"ד וחג"ת כו', איך שמזה א"א להיות עדיין התהוות העולמות, דעם היות שזהו ג"כ ירידה מאוא"ס המאציל ב"ה דזהו כללות ענין האצי' שנא' ע"ז וירדתי ואצלתי כו' וכמשנת"ל פ' שפ"ה, מ"מ ה"ז עדיין בחי' גילוי אור בבחי' קירוב כו' (והיינו שהן מקבלים מאוא"ס ב"ה בבחי' קירוב בבחי' גילוי ההעלם כו', וכן ההשפעה שלהם הוא בבחי' קירוב כו'), ומה שמקבלים בבחי' קירוב ה"ז בב' ענינים, הא' שאצילות שלהם הוא בבחי' קירוב בדרך עו"ע דהיינו גילוי ההעלם כו', והב' דהמשכת אוא"ס בהם הוא בבחי' קירוב וגילוי כו', וכדאי' בע"ח דאוא"ס מאיר בכו"ח בקירוב מקום ובבינה בבחי' ריחוק מקום ובז"א דרך חלון כו', כ"ז הוא בבחי' קירוב דהיינו שהאור מאיר בהם בגילוי כו' (וכן ההשפעה מהם הוא בבחי' קירוב בבחי' גילוי אור כו'), רק כאשר נשתלשל ממדרי' למדרי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור