דמה שנמשך מהמוחין אל המדות הוא בחי' האחרונה שבמוחין (והוא הבכן כו') ונעשה מהות מדה כו', וזהו מי ברא אלה מי בחי' בינה ברא אלה ע"י המסך והפרסא כו', וכ"ה בזהר בראשית ד"ל ע"א דמי ברא אלה הו"ע מבטן מי יצא הקרח כו', ובפ' לך דפ"ה סע"ב כ' דמבטן מי יצא הקרח הו"ע מי העיר ממזרח כו', וברבות פ' בא פט"ו אי' בא אברהם התחיל להאיר שנא' מי העיר ממזרח הרי מפרשי' העיר כמו האיר, והיינו שע"י הפרסא והלבוש נמשך ג"כ האור והגילוי מבינה לז"א כו'.
והענין הוא דהנה אי' בזהר יתרו דס"ז ע"א ברזא דשמא קדישא אית מלך וכהן כו', פי' שמא קדישא הן הע"ס דאצי' ונק' שמא קדישא לפי שכל הגילוי אור דע"ס הוא מבחי' מל' דא"ק ובשרש שרשו מבחי' מל' דא"ס שהוא בחי' שם בלבד כו', ופי' ברזא דשמא קדישא הוא בחי' החכ' שנק' רזא דשמא, וכ' הרמ"ז לפי שהחכ' אינו מאיר בגילוי ממש באצי' רק ע"י התלבשותו באימא (וצ"ע ממ"ש בע"ח שמ"ז פ"ד, וי"ל דס' ההשתל' הוא שחכ' מתלבשת בבינה כו', וכמו נה"י דאי' נעשה מוחין לז"א, ובתוכם גם בחי' נה"י דאבא רק שהן בבחי' התלבשות בנה"י דאי' כו', גם המעבר דבינה ה"ז ג"כ התלבשות כו' וכמשנת"ל (ד"ה ויהי ביום השמיני), גם י"ל דז"ע מוחין דאבא שלמע' מהשתל' והכוונה כאן על בחי' יחוד פנימי דאו"א כו' וכ"כ במ"א, וההתלבשות בפנימי' בינה אינו בבחי' התעלמות כו', דפנימי' בינה משתווה כמו פנימי' החכ' וכמ"ש באוצ"ח דכשם שפנימי' אבא פנימי' עתיק כן פנימי' בינה פנימי' עתיק כו' ומ"מ ה"ז התלבשות כו'), וברזא דשמא קדישא ר"ל דאופן המשכת האור בבחי' חכ' הנק' רזא דשמא
קדישא (כן נר' בפי' הרמ"ז) הוא מבחי' מלך וכהן כו', אית מלך לעילא ברזא דקה"ק וכהן משמש תחותי' ופי' הרמ"ז מלך לעילא הוא בחי' מל' דא"ק שנעשה עתיק לאצי' כו', דהנה בחי' א"ק נחשב עדיין מבחי' הא"ס כו' וכמשנת"ל (ד"ה אח"מ) דא"ק זהו בחי' עצמו' א"ס שאחה"צ כו', ולכן נק' א"ק שזהו בחי' אדם שעלה במח' בא"ס קדמון לכל הקדומים שהוא ג"כ בבחי' א"ס כו', ובחי' מל' דא"ק הוא שנעשה בחי' כתר ועתיק לאצי' כו', ולכן בחי' מל' דא"ק ממוצע בין הא"ס לנאצלים שיש בו ממדרי' התחתונה שבא"ס שזהו בחי' מל' דא"ק הנק' סוף מדרי' הא"ס כו', וגם הוא שרש ומקור וראש לכל הנאצלים בבחי' הכתר כו', והיינו שבו וע"י מתחברים תמיד עולמות הא"ס בעולם הנאצלים כי הוא מקבל השפע מעולם הא"ס (בחי' א"ק) ומביא וממשיך לעולם הנאצלים כו', וכידוע דבחי' מל' הוא בחי' מקבל ובחי' משפיע שז"ע ואמונה כל זאת וקיים עלינו ל' נקבה ול' זכר, שמקבלת מהספי' שלמע' ומשפעת במדרי' שלמטה ממנה כו' וכמ"ש במ"א, וכמו"כ הוא בבחי' מל' דא"ק שמקבלת מעולם הא"ס בחי' א"ק ומשפעת בנאצלים כו'.
וזהו אית מלך לעילא בחי' מל' דא"ק שנק' מלך מב' טעמים להיותו בחי' מל' דא"ק, ומפני שהוא שרש ומקור לנאצלים כו', ובחי' מל' דא"ק ה"ז בבחי' הבדלה מהנאצלים וכשנעשה בחי' כתר ה"ז בבחי' מקור לנאצלים כו', ברזא דקה"ק הוא בחי' הכתר וכידוע דקדשים הם חו"ב והכתר שעליהם הוא בחי' קה"ק כו', וכהן משמש תחותי' ברזא דאור קדמאה הוא בחי' חכ' דאצי' דחח"ן מימין שהוא קו החסד כו', ולכן נק' כהן דכהן הוא בחי' חסד ולהיות שהחכ' היא ג"כ חסד ה"ז בחי' כהן כו', והרמ"ז פי' דכהן הוא בחי' חסד דאריך שמתלבש בחכ' ואז גם החכ' היא בחי' חסד כו', דהנה פי' כהן הוא עובד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור