תשמז

אותיות התורה נמשך בזה העצמית כו'. ובודאי דבעסק סתום ופנימיות התורה מאיר בזה העצמות בגילוי יותר כו', דבגלי' אין הגילוי כ"כ כמו בסתום כו', וי"ל דכשם שבנתינת התורה הרי במ"ת הי' מאיר גילוי אוא"ס ממש ואח"כ אין הגילוי כ"כ כו', כמו"כ בעסק התורה בבחי' סתום דתורה מאיר האוא"ס בבחי' גילוי כו', ומ"מ גם בגלי' דתורה ובקריאת אותיות התורה נמשך בזה העצמות. ונת"ל פ' שס"א דבהמשכת העצמות אינו נוגע הגילוי דהרי העצמות נמשך בכ"מ כו', וכמו שיש הפרש בין תורת אצי' לתורת הבריאה, דכ"ז הוא בבחי' הגילוי, אבל בהמשכת העצמות אין בזה הפרש כלל כו', ואדרבא יש מעלה בהמשכת התורה למטה בכלל ובגלי' דתורה בפרט, שעי"ז יהי' לעתיד הגילוי לנשמות בגופים כו' כנ"ל פ' שס"ג, וכאשר מאיר בחי' סתום דנשמה אז גם בגלי' דתורה מאיר גילוי בחי' הפנימיות והעצמיות כו', וכמ"ש במ"א שהרשב"י ע"ה ראה בכל הלכה נגלית את הסוד הפנימי והתגלות העצמות שבזה כו' (וזהו שא' בזהר וכולהו דרגין כו' סתום וגליא כו', דלכאו' מאי הנ"מ בזה מאחר שההמשכה דתורה אינה בסדר

והדרגה דפנימיות וחיצוניות כו', אך הענין דזהו בבחי' גילוי העצמות דבבחי' סתום דתורה, וכשמאיר בחי' סתום דנשמה גם בבחי' גלי' דתורה מאיר גילוי העצמיות כו'). אבל באמת המשכת העצמות היא גם בחיצוניות התורה וגם בקריאת התורה כו', והרי לימוד התורה צ"ל בדבור דוקא דחיים הם למוצאיהם בפה כו', דבחי' עה"ח דתורה הוא שנמשך בדבור דוקא כו', וגם ע"י קריאת אותיות התורה מתקשראין בעצמות א"ס ממש כו'. והענין הוא דהאמצעי דתורה אינו כמו ענין הממוצע בהשתל' שהממוצע מפסיק ביניהם ונמשך רק החיצוניות כו', אבל הממוצע דתורה הוא שמחבר וממשיך בחי' העצמות כו', וכמו שנים מתכסים בטלית א' כו' וכמ"ש במ"א. וזהו קרוב ה' לכל קוראיו היינו גם בעסק חיצוניות התורה וגם בקריאת האותיות דתורה כו', לכל אשר יקראהו באמת דתורה, דלפי שהתורה היא בחי' אמת דהיינו אמיתית ועצמות א"ס ה"ז נמשך גם בבחי' חיצוניות בבחי' עצם המהות שאין לזה הפסק כלל כו'. וזהו ג"כ מ"ש תתן אמת ליעקב דלכאו' א"מ מה"ע נתינת אמת ליעקב, שהרי יעקב הוא מדת האמת, וכתי' בו ויעקב איש תם

כו', אך הענין הוא דיעקב הוא יוד עקב והיינו נשמה המלובשת בגוף כו', ובפרטי מדרי' דנשמות הן עובדי ה' בגופם כו', דבעסק התורה הוא העסק בחיצוניות ואותיות התורה כו', וזהו תתן אמת ליעקב דבחי' אמת דתורה נמשך בכ"מ גם בנשמות המלובשים בגופים בבחי' חיצוניות שלהם כו', רק שהעסק דתורה צ"ל בבחי' ביטול שיודע שזהו חכמתו ורצונו ית' ויהי' בטל לזה כו', וכמ"ש לא בשמים היא שלא תמצא בגסה"ר ובמי שמרחיב לבו כים כו' דאז אין זה תורה כלל כו', רק צ"ל בחי' ביטול דוקא כו', והביטול הוא בחי' ביטול עצמי שזהו הביטול דבחי' חכ' כו', ועי"ז דוקא נמשך בחי' העצמות בעסק התורה. וכ"ז הוא לפי שהתורה היא בחי' חכ' דבחכ' יש בה כל העצמות והכוונה בזה הוא להיות המשכת והתגלות העצמות כו' כמשנת"ל פ' שנ"ח, וע"ז הוא שניתן תורה לישראל להיות בזה המשכת והתגלות אמיתית העצמות כו'.

ועפ"ז יובן מ"ש ויעקב איש תם דתמימות הו"ע הביטול, וזהו הביטול שמבחי' החכ', דהרי הביטול דתמימות אין שע"י השגה כ"א בחי' ביטול עצמי

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org