בס"ד. ש"פ קרח, העת"ר
א'מב
שבחי' המל' מבררת בנוגה דבי"ע עי"ז נמשך מבחי' עצמי' העונג בבחי' מל' שלמע' מבחי' הארת העונג שבחכ' ראשית הע"ס (ובהעלם יש בבחי' מל' מבחי' עצמי' העונג שז"ע נעוץ תחב"ס כו', דנעיצת התחלה הוא בסוף יותר מבראש המתפשט כו', וראש המתפשט הוא בחי' חכ' ובבחי' המל' שהיא סופא דכ"ד יש בה מבחי' תחלה יותר מבראש כו' וזהו כח ההתהוות שבבחי' מל' דוקא כו', וכמו"כ בחי' עצמיות התענוג יש במל' בהעלם כו' ומתגלה בה ע"י הבירורים כו'), והוא בחי' טלא דנטיף מעתיקא שזהו בחי' טלא דבדולחא והיינו בחי' גבו' דעתיק המלובש במו"ס כו', וידוע דגבו' דעתיק הוא בחי' עצמו' עתיק כו', דהרי לית שמאלא בהאי עתיקא והגבו' היא בחי' תגבורת העצמית דהיינו בחי' עצמי' עתיק כו' (והגם שנת"ל ד"ה אדם כי יהי' דחסד הוא גילוי בחי' עצמות עתיק כו', היינו בענין הגילוי לבד להיות דחסד הוא בחי' גילוי כו', אבל בעצם מדריגתן בחי' גבו' הוא בחי' עצמות וחסד בחי' התפשטות והארה לבד כו' וכמ"ש במ"א) ומלובש במו"ס כו', ובחי' זו הוא שנמשך בבחי' מל' ע"י הבירורים כו'. והענין
הוא דהנה ידוע דשרש הבירורים הוא מבחי' ח"ס וזהו שא' בזהר בחכ' אתברירו שהכוונה היא בחי' ח"ס כו', וז"ש באד"ר דקכ"ח ב' דח"ס שקיט ואשתכך כחמר טב דשקיט ושכיך על דורדי' כו', והוא להיות דבירורים הם מבחי' ח"ס וכל מברר צ"ל תחלה מבורר בעצמו וכמו קשוט עצמך כו', וכמו"כ בחי' ח"ס מברר תחלה הסיגים שבו עד שנעשה ברור וצלול ונק' חמר טב והשמרים נופלים למטה כו' וזהו דשקיט ואשתכיך כו', ואח"כ יורד הארה מבחי' ח"ס למטה באצי' בכדי לברר כו' וכמ"ש בבה"ז על מאה"ז הנ"ל. ויובן ע"פ משנת"ל (ד"ה ויקחו לי תרומה וד"ה אח"מ) בענין ההבדלה בין חכ' דתו' לחכ' דמע"ב שזהו הבדלה בבחי' חכ' גופא, דכל מע"ב שרשם מבחי' חכ' דאצי' וכמ"ש כולם בחכ' עשית שכל מה שנתהווה הוא מבחי' חכ' דאצי', רק שהחכ' דמע"ב היא בחי' פסולת לגבי החכ' דתו' כו', וההבדלה היא מבחי' ח"ס כו' (והיא ההבדלה שע"י יגת"ד שמבדילים בין עצמות החכ' שהיא חכ' התו' ובין בחי' אחורים וחיצוני' דחכ' שהיא חכ' דמע"ב כו'). והנה הרצון ג"כ בכ"מ בשוה דהרי הרצון הוא על כל דבר כו' דהכל עלה
במח' כו', וכמ"ש במ"א דתהו ותיקון שניהם עלו במח' וכן ישראל ועכו"ם כו', רק שזהו בפנימי' וזה בחיצוני' כו', הרי דבחיצוני' הרצון הכל שוה כו', וזשארז"ל במד"ר והארץ היתה תהו אלו מעשיהן של רשעים ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים ועדיין איני יודע באיזה מהן חפץ כו', והיינו דמצד הרצון הרי כחשיכה כאורה שניהם שוה לפניו כו' (ובמ"א מבו' דהתהוות התהו הוא מהעדר הרצון וכמא' דין לא הניין לי' כו', וזהו בבחי' הפנימי' דוקא וזש"א הניין ולא הניין דהיינו בבחי' העונג כו', אבל בחיצוני' הרצון הכל שוה כו'). והבירור וההבדלה בהרצון זהו מבחי' ח"ס שהוא בחי' טעם כמוס לרצון כו', דגם ח"ס הוא בחי' חכ' וטעם אלא שהיא חכ' נעלמה שלמע' מהשגת הנאצלים וכמא' שתוק כך עבמ"ח כו', וכאשר הרצון מתלבש בחכ' הנעלמה שהוא בחי' טעם לרצון נעשה הבדלה בהרצון לרצות בהטוב ולשנוא את הרע מחמת הטעם שכן הוא ראוי ע"פ החכ' כו', וע"ה שהרצון הוא בלתי מוגבל בעצם ה"ה בא בבחי' הגבלה ע"י בחי' ח"ס כו', וזהו ע"י בחי' גבו' דעתיק שמלובש במו"ס והו"ע בחי' קו המדה שמודד ומגביל את הרצון להיות הרצון דוקא בזה ובאופן כך כו' (וא"ז קו המדה המודד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-s8pb345c
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.