בס"ד. ש"פ שמות, העת"ר
תתיז
כשיהי' איזה גילוי קצת לא יהי' התהוות היש בבחי' יש ממש כו', וע"כ א"א שיהי' התהוות הגשמי מן הרוחני בבחי' התעלמות כזאת שמתעלם בלבושים (דהתעלמות כזאת שייך בבחי' החיות המתלבש בתוכם להחיותם שבאמת הוא בבחי' חיות מורגש בנבראים כו', אבל לא בההתהוות כו'), כ"א שהוא בבחי' הבדלה מהגשמי כו', וזהו שההתהוות היא בדרך אין ערוך ובבחי' התחדשות גם לגבי הכח הפועל כו' וכמשנת"ל פ' שכ"ג, ונמצא דעם היות שהוא בבחי' קירוב אל היש להוותו וכמו בראשית ברא אלקים בבחי' התלבשות כח הפועל בנפעל כו', ומ"מ הוא בבחי' הבדלה ממנו כו' (וה"ז ע"ד איהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס בי' כו', דנת"ל פ' נ"ב שזהו בבחי' הרצון שפועל בכל הכחות בדרך כח עליון המכריח כל הכחות כו', והן אינן תופסים היינו שיהא הוא נתפס בהם עם היות דאיהו תופס בהם כו' מפני שהוא בדרך הבדלה כו', וכמו"כ בבחי' כח הפועל שפועל ההתהוות שזהו ג"כ בדרך ציווי והכרח כו', וכמו בכל הע"מ דכתי' ויאמר אלקים יהי אור יהי רקיע כמלך שגוזר אומר כו' (והו"ע עשי' ל' הכרח כו'), וכמ"ש כי
הוא אמר ויהי הוא צוה כו', והוא אינו נתפס בזה שהוא בבחי' הבדלה כו', ומובן שאינו דומה ממש כמו בבחי' הרצון שהוא בבחי' הבדלה לגמרי ואינו בבחי' התלבשות כלל (וההתהוות מבחי' הרצון כמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה הוא בדרך סבה לבד כו'), משא"כ בבחי' כח הפועל דבחי' מל' שזהו בבחי' התלבשות ולעולם ה' דברך נצב בשמים להוותו כו', ומ"מ הוא בבחי' הבדלה כו'). וזהו ההפלאה בענין ההתהוות דעם היות שהוא בדרך התלבשות בהנפעל והוא בכדי שיהי' מציאות יש, דא"א שיהי' בבחי' יש ממש כ"א ע"י התלבשות דוקא וכנ"ל בענין ברא ונבראו כו', ומ"מ הוא בבחי' הבדלה מהם שזהו ג"כ לצורך הישות של הנברא שאם הי' בבחי' התלבשות ממש לא הי' הנברא בבחי' יש כלל בו'. ועוד זאת יתבונן איך ואתה מחי' את כולם שמתלבש בכל העולמות והנבראים להחיותם כו', דבאמת כח ההתהוות ובחי' החיות הן ב' מדרי' בבחי' מל', דבחי' החיות זהו בחי' השפעה בקירוב דבחי' מל' והיינו בחי' ההארה המתצמצם להתלבש בעולמות ונבראים להיות בהם בבחי' חיות בגילוי הנרגש בהנבראים כו' (ובאור וגילוי זה שייך
ענין ההתלבשות בלבושים המעלימים על האור כו', וכללות ההתעלמות פועל שיהי' רק הרגש מציאות האור ולא מהותו כו'), ובזה יש כמה חילוקי מדרי' באופן הגילוי ובאופן ההרגש האלקי בפרטי העולמות והנבראים כו'.
קיצור. ויתבונן באופן ההתהוות, דהנה בעו"ע הוא בדרך ממילא, והעלול בערך העילה, וכ"ה בענין ונבראו, אבל בהתהוות היש הרי צ"ל התלבשות כח הפועל לפעול שז"ע ברא, ומ"מ הוא העלם והסתר הבורא מהנברא, והיינו שמעלים עצמו בבחי' הבדלה לא רק העלם בלבושים (והוא ע"ד דאיהו תפיס בכולהו ולית מאן דתפיס בי', אלא ששם הוא בהבדלה לגמרי וכאן מ"מ דברך נצב בשמים), והן שני הפכים, וזהו ההפלאה בענין ההתהוות, גם יתבונן בהאור וחיות פנימי שבעולמות ובאופן האור והגילוי.
שצז) וכ"ז הוא בחי' חיצוני' המוחין השייך אל המדות דעם היות שזהו השגה גמורה, אמנם להיות שזהו בהאור המתלבש בעולמות הנה ע"י
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-vepmm1ft
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.