בס"ד. ש"פ אחו"ק, העת"ר
תתקסו
בההמלכה ואם יוחלט על לאו יהי' כאלו לא נתעורר בזה כלל וכלל, שז"ע המלכה כמו כשמתיישב עם א' הוא שמוסר לו רצונו לגמרי שבאם זה שהוא נמלך אתו יאמר לאו יהי' הרצון כאלו לא הי', וא"כ ההחלט על ההן ה"ז כמו תחלת התעוררות הרצון (דבאמת בתחלה אינו בבחי' רצון עדיין ולכן הן ולאו שוין, וע"י ההמלכה נעשה בבחי' רצון כו'), וגם דקודם התעוררות הרצון הי' העלאת מ"ן זה בהעלם בעצמותו כו', וה"ז כמו העלם וגילוי באוא"ס גופא ובההעלם קדום הנמלך אל ההתעוררות כו'). והנה הרצון הנעשה ע"י העלאת מ"ן הנ"ל הוא מה שעלה ברצונו אנא אמלוך שזהו החלט הרצון על עולמות (ובפרטי' יש בזה בחי' הרצון לברוא כו', אך בד"כ הרצון דאנא אמלוך הוא רצון על עולמות דאין מלך בלא עם כו', ותחלת התעוררות הרצון הוא הרצון להיטיב שזהו תחלת ההתעוררות שקודם ההמלכה שאינו בבחי' רצון עדיין כו', כי אינו ניכר שם עדיין במה תהי' ההטבה באיזה אופן כו', והרצון בהעלם הוא בחי' חפץ חסד ההיולי כו', וזהו בחי' יחיד אחד וקדמון כו' וכמ"ש במ"א. ונמצא דהרצון באוא"ס ב"ה אינו מצד
האוא"ס עצמו כי אינו בגדר רצון כלל כ"א שנעשה ע"י העלאת מ"ן (שעלה לפניו הרצון של התחתונים שירצו באוא"ס ב"ה בסוף מעשה כו', עי"ז הוא שנעשה רצון כו'), וזהו כמים הפנים אל הפנים שהפנים הנראים אינם בהמים מצ"ע כ"א ע"י הפנים המסתכלים בהם כו', כמו"כ הרצון באוא"ס ב"ה (היינו התגלות הרצון להיות עלה ברצה"פ כו') הוא רק מצד ההעלאת מ"ן כו', וממילא הרצון הוא ג"כ עצמות אוא"ס ב"ה ממש, וכמו המים שאין בהם הפנים מצ"ע כי המה פשוטים בעצם רק נעשה ע"י הפנים המסתכל בהם (וזאת גופא הוא מצד הפשיטות שלהם) וע"כ הפנים הנראים אינם מהות דבר בפ"ע אלא הוא המים עצמן הנראים בפנים כזה, כמו"כ הוא למע' דהרצון הוא רק מצד ההעלאת מ"ן, וע"כ הרצון הוא עצמו האוא"ס הפשוט בתכלית כו'. וברצון זה עלה כל מה שיהי' בהשתל' דבכללות הן ע"ס כו', דע"ה שבהשתל' יש ריבוי מדרי' עד אין שיעור הרי כללותן הוא רק ע"ס כו', וזהו הפנים הנראים ע"י ההעלאת מ"ן, כי בההעלאה ישנם כל המדרי' שזהו העבודה ברעו"ד ובאהוי"ר ומוחין ומדות בכלל כו', וכן תומ"צ הן בחי' מוחין
ומדות כו', שכ"ז הוא שנעשה בבחי' רצון הנ"ל (וז"ע ישראל עלו במח' בתחלת התעוררות והתגלות האור לפה"צ שנת"ל ד"ה כי תשא) (ובד"כ הוא מה שהאור א"ס הבל"ג שיער בעצמו האור שבא בבחי' מדה וגבול כו'), ובחי' הרצון דאנא אמלוך הוא כמו בחי' פרסא שז"ע עוטה אור כשלמה בחי' מח' ורצון דאנא אמלוך שבזה נאחז האור כו', וכמשנת"ל ד"ה ויגש אליו. וזהו התהוות הע"ס בבחי' הפרסא הכללית שבין אוא"ס אל העולמות כו', ונעשה ע"י בחי' מטי ולא מטי, שז"ע השעשועים דמבו' במ"א שהו"ע רצוא ושוב והוא שע שע שהוא ל' תנועה כמו וישע ה' כו', והן ב' תנועות בבחי' מטולמ"ט כו' וכמ"ש במ"א באורך, והיינו דמהתענוג שצפה בעבודת נש"י נעשו בחי' הע"ס במח' ורצון דאנא אמלוך כו', וע"ז אנו אומרים שהוא רק ע"י העלאת מ"ן וא"כ זהו אוא"ס ממש כו' כנ"ל, והמשכת המ"ד הוא ההמשכה מבחי' הרצון דאנא אמלוך לאחר הצמצום כו', וא"כ הרי גם האור שאחה"צ הוא אותו האור שלפה"צ כו', שהרי הפנים העליונים אינם מהות דבר בפ"ע ולא מצד האוא"ס עצמו רק מההעלאת מ"ן דפנים התחתונים, וכמו במשל המים שאינם ב' פנים כ"א הפנים המסתכל הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-5qnt9qb0
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.