בס"ד. ליל ב' דחה"ס, העת"ר
עדרת
סגור יהי' כו' וביום השבת יפתח, דבחי' השפעה פנימיות שסגור ונעלם בששת ימי החול וביום השבת יפתח כו', וז"ע הפעולה דשבת המשכת גילוי אלקות כו', וכמו בבהמק"ד דכתי' מכון לשבתך פעלת ה' ואי' בילקוט כשברא הקב"ה את עולמו לא ברא אלא במאמר שנא' בדבר ה' שמים נעשו וכשבנה בהמק"ד כבי' פעולה לפניו שנא' פעלת ה' כו' דבבהמק"ד הי' מאיר גילוי אלקות, וכמו"כ הו"ע הפעולה דשבת כו' דבשבת כתי' ויכל אלקי' ביום השביעי שכלו הצמצומים ומאיר האור בגילוי שלא ע"י צמצום כו', וכידוע דגם חיות העולמות בשבת הוא מבחי' מח' שלמעלה מהדבור כו', והיינו מבחי' המל' כמו שהיא באצי' שזהו בכלל בחי' מח' עדיין כו' וכמשנת"ל פ' שכ"ה, וזהו בשמים הכין כסאו שכ"ז הוא בבחי' הכנה לבד כו' (ועמשנת"ל פ' רפ"ז). גם הכין כענין מכון לשבתך דהיינו כלי אל הגילוי כו', וכמשנת"ל פ' הנ"ל דבה"ס ראשונות דמל' דהיינו כמו שהיא באצי' שם מאיר גילוי אור כו' וה"ז למעלה עדיין מהתהוות בפועל כו', ומה שנתהווה בזה בנבראים העיקר הוא צורת הנבראים שמבחי' חפץ ה' שהוא להיות בהם
הביטול כו' וכנ"ל, אבל התהוות בפועל מציאות הנבראים זהו מבחי' דבר ה' שזה בחי' המל' כמו שיורדת בבי"ע כו', וזהו בחי' כח שהוא התגלות כח הפועל האלקי לפעול ההתהוות בפו"מ כו'. אמנם נת"ל פ' שכ"ב במשל דכח התנועה דכללות הכח הוא מה שכבר מוכן לפעול והפעולות פרטיות הוא מה שמתגלה מכח הפועל לפעול פעולה ממשית כו', ועם היות שהן בבחי' התגלות מכח הפועל מ"מ אין זה כמו עצם והתפשטות להיות שבאים בהגבלה כו', והתהוות הפעולה ממש הוא בבחי' התחדשות כו' וכמשנת"ל פ' שכ"ג, וכמו"כ הוא למעלה דבחי' מל' היורדת לבי"ע זהו עד"מ כללות כח הפועל כו', והיינו בחי' המל' שנעשית בבחי' כתר ועתיק לברי' ומתלבשת בבחי' כח"ב דברי' שזהו ג"כ בבחי' הבדלה עדיין כו' (ובמ"א מבואר דבחי' עתיק דברי' הוא בחי' השפעה בקירוב והיינו בחי' העונג דנשמות בג"ע דברי' כו', ומ"מ ה"ז למעלה עדיין מבחי' פעולה ממש בהתהוות הנבראים כו'), ומה שבא בבחי' התלבשות בנבראים להוותם והו"ע התלבשות כח הפועל בהנפעל כו', זהו בחי' צירופי אותיות הדבור שהן כחות האלקי' שבא בריבוי
התחלקות צירופים שונים להוות כל נברא ונברא בפרט כו' וכמ"ש בסש"ב ח"ב פי"א וי"ב, וזהו שארז"ל מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחמץ וידלק כו' דזה שהשמן דולק וחומץ אינו דולק זהו מצירופי אותיות הפרטים שהן צירופים מיוחדים כו', אבל כח הדבור הכללי הוא למעלה מהתהוות פרטי' ומשם יכול להיות חילוף הצירופים כו', וכחות פרטים אלו הן התגלות מבחי' דבור העליון שכל כח פרטי בא בבחי' הגבלה, וכמו כל צירוף וצירוף בפרט שהוא המשכת כח פרטי להוות הנברא הפרטי כו', וי"ל דאין זה בבחי' כלל ופרט מבחי' כללות הדבור העליון רק מה שמבחי' הדבור העליון יכול להיות צירופים שונים עד אין קץ ושיעור כו', ולא שהצירופים נמצאים כלולים בהדבור (כמו הגילוי בההעלם, וי"ל ג"כ כמו הדבור במח' שג"ז לא אותן האותיות עצמן כו'), ולא שהן בבחי' התפשטות ממנו (כמו התפשטות מן העצם כו'), רק מה שבכח הדבור לדבר כמה מיני צירופי' שונים ועד אין שיעור כו'. והתהוות הנבראים זהו שבא בבחי' התחדשות ממש מכח הפועל האלקי ומבחי' הכחות פרטיים כו', וע"כ בזה דוקא ניכר גדלות הא"ס בבחי' התחדשות דבר כו', וכמו עד"מ בכח הזריקה שזורק אבן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-vga2fa81
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.