בס"ד. ש"פ בהוב"ח, העת"ר
תתקפג
בעניני אלקו' דוקא כו', והעיקר כאן הוא המדות דנה"א שהן בהתגלות שהיא האה' ברשפי אש כו', אך א"ז רק מדות לבד היינו רק התגלות אהוי"ר טבעי' לבד דאז הוא בבחי' מקיף וא"ז בבחי' הרגש פנימי וא"ז רק לפי שעה כו', וגם מה שפועל בנה"ב א"ז פעולה פנימי' שלא ירצה בעניני העולם ומכ"ש שימאס בהם, ושהתענוג שלו יהי' באלקו' כו' רק בבחי' הסכם לבד שמסכים אל הביטול דנה"א, או שמתבטל מן האו"מ דנה"א, וכ"ז רק לפי שעה כו', וכאן הוא שהתגלות המדות הוא ע"י השגה גמורה באלקו' ועי"ז דוקא מתעורר באהוי"ר שזהו בחי' הרגש פנימי הן בההרגש האלקי שבההתבוננות הוא בהרגש פנימי והן האה' עצמה היא בתוכיות לבו בפנימיותו וכל לבבו ממולא מהאהבה שחפץ באמת באלקו' כו', וזה פועל בהנה"ב ג"כ שגם הלב בשרי רוצה באלקו' וממולא באה' זו שאין לו אה' אחרת היינו שאין לו רצון ותענוג בדבר אחר כ"א באלקו' כו', וצ"ל שהחומרי' שלו הוא בעצם בדקות וגם נפשו האלקי' אינו בבחי' גסה"ר במדרי' נמוכה רק הוא באיזה מע' ומדרי' עליונה כו', והא בהא תלי' דמפני שהנה"א הוא באיזה מע'
ומדרי' עליונה אינו נתפס בגוף ונה"ב חומרי כ"כ כו', והיינו שבכללות מדריגתו בשרשו ומקורו ה"ה באיזה מע' ומדרי' עליונה כו' (ויש לפעמים אשר נשמה גבוה דוקא באה בגוף חומרי יותר (מפני שביכולתו לתקן גם גוף גס וחומרי ולכוונה זו נתלבש באופן כזה), ולזה צריכה הנשמה להתעלם בכדי שתהי' נתפס בגשם כזה, אבל כאשר היא בהתגלות הנה לפי אופן מע' ומדרי' הנפש ולפי אופן התגלות שלה לפי ערך כזה הוא התפיסא שלה כו').
והאופן הב' הוא שהעיקר הוא המוחין, והוא שהמדות אינן בהתגלות כ"כ וכ"ש שאינן במורגש רק גילוי המוחין בהשגה גדולה באלקו' בריבוי השתל' המדרי' ובאופני הגילוים בכל מדרי' ומדרי' איך ובאיזה אופן הוא הגילוי כו', ואיך שהכל הוא בטל לגבי עצמות דכולא קמי' כלא כו' והוא בבחי' הנחה טובה במוחו (עס לייגט זעך בא עם א(דער ענין זייער גוט), דע"ה שזהו רק שמשיג בשכלו וגם הוא בהביטול דעולמות והשתל', ה"ז מ"מ בבחי' הנחה טובה במוחו כו' שז"ע שיש לו השגה גדולה באלקו', דהיינו שגם בענינים שאינם בהשגה כ"כ ה"ה משיג אותם בטוב וכמו באופני הגילוים ובאופן הביטול כו', וההשגה היא לא ע"י לבושי השגה כ"א בעצם הענין שתופס בזה עצם ענין האלקי שמאיר בגילוי במוחו ולבו כו', וזהו גילוי בחי' אור הבינה היינו גילוי ההשגה שהמוחין דנה"א מאירים בגילוי כו', וגם מתפעל בזה בלבו בתוקף האהבה רק שאינו בהתגלות ובמורגש כו', וגם בנה"ב ה"ז פועל בעצם מהות הנה"ב, וגם אם הוא חומרי וגשמי יותר ה"ה מתבטל ע"י גילוי אור המוחין כשהן בבחי' פנימי'
ובבחי' גילוי ממש כו', ולא כמו באופן הא' בהתגלות המדות שזהו שהחומרי שלו הוא בעצם בדקות כנ"ל, וגם שזה הוא ע"י התגברות התגלות דנה"א, וע"ה שא"ז מן המקיף לבד דנה"א כ"א שפועל בו בהנה"ב כו' כנ"ל, מ"מ זהו רק שההתגלות דנה"א פועל בו, דלהיות שהאה' בנה"ב בעצם מהותו מצ"ע שהרי לא נהפך בעצם מהותו כו', ה"ז רק מה שההתגברות דנה"א פועל בו כמו בדרך הכרח, ע"ה שהוא רוצה באלקו' כנ"ל, מ"מ מפני שאינו בעצם מהותו מצ"ע ה"ז כמו דבר הכרחי ע"י כח עליון שפועל בו כו', וע"כ הביטול שלו הוא רק כאשר הנה"א הוא בהתגלות, והיינו שעם הנה"א ה"ה ג"כ בטל והיינו שהו"א בטל אבל זהו עם הנה"א דוקא, אבל אם לא יהי' התגלות הנה"א כ"כ לא יהי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-5neaptrj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.