בס"ד. ש"פ נח, העת"ר
תשו
בזה חיות כו', ובד"כ הן בחי' נו"ה השייכים לקבועמ"ש כו', משא"כ כשיש הקדמת אה' אז גם ההסכם יש בו קצת חיות שהוא רוצה בקיום המצוה ומה שהוא היפך אלקות אינו רוצה בזה כו', והוא ע"י הקדמת האה' שהיא בחי' קירוב ודביקות באלקות ה"ה רוצה בקיום המצוה ויש לו חיות בזה כו' וכמ"ש במ"א, אבל אינו דומה כלל כמו אור וחיות האה' כו' ומכ"ש שאין בזה אור וחיות המוחין כו', וכידוע דיסוד אימא קצר ואינו מגיע רק עד החזה דז"א ואינו נמשך בנה"י דז"א כו'.
קיצור. והנה שמו"ע צלותא דמעומד, גילוי בחי' מוחין דאבא, והו"ע קול דממה דקה, דהנה בינה הוא בחי' שמיעה מרחוק, והיינו רק ההשגה והתבוננות איך שה' אחד, וע"כ נעשה מזה האהבה והתשוקה, וחכ' הוא בחי' ראי' שרואה איך שהאין מהווה את היש והיש בטל במציאות לגמרי, וע"כ מזה הוא הביטול, וזהו דק"ש הוא בחי' ישיבה שהראש עם הגוף יש להם חבור, והוא שע"י ההתבוננות נעשה התפעלות האהבה, והעיקר הוא בפנימיות הלב, אבל הירכין והו"ע המעשה בפועל אינו מיוחד, דאהבה היא רק מקור מ"ע אבל הקיום הוא בבחי' נצח והסכם, והסכם לבד אין בזה חיות כלל, והסכם שאחר האהבה יש בזה חיות, אבל המדות וכ"ש המוחין אינן מאירים בהעשי' דיסוד אימא קצר ונמשך רק עד החזה.
שדמ) והטעם וסיבת הדבר הוא מפני שההתבוננות היא אינה עצמות המוחין ממש דעצמות המוחין הוא בחי' החכ', ובינה היא בחי' התפשטות המוחין כו', הן בענין ההשכלה הרי עצם הדבר שכל הוא בנקודת ההשכלה דחכ', דכאשר נופל לו השכלה חדשה הרי בתחלת בריקת וסקירת השכל הוא שבא העצם דבר שכל המתחדש אצלו כו', וגם מאיר לו אור עצם הענין כו' שהאור והגילוי שבנקודת ההשכלה הוא שמאיר אצלו עצם הענין כו', ואח"כ כשבא בהשגה שהוא הבנת הדבר איך ומה הוא ובא בריבוי הסברים ובהתחלקות הפרטים בזה ה"ז רק התפשטות הענין לבד כו', עם היות שבזה דוקא מושג הענין דהרי בנקודת ההשכלה הוא רק שיודע את הדבר אבל אינו מושג עדיין ובבחי' בינה ה"ז בא בהשגה, מ"מ ה"ז רק התפשטות הדבר לבד כו', וכמו"כ האור שמאיר בזה אינו עצם הענין, וכידוע דדקות הענין שמאיר בנקודת ההשכלה ה"ז מתעלם בההשגה כו', וענין ההתבוננות הוא דוקא בהשגת הדבר כי מנקודת ההשכלה לא יהי' התעוררות המדה כ"א מההשגה דוקא כו'. והנה בהתבוננות יש לפעמים גם מבחי' החכ' דהיינו השכלת הדבר כו',
והוא כאשר ההתבוננות הוא בעומק הענין (גם בבחי' חיצוני' המוחין כו') מתחדשים אצלו ענינים בזה שהענינים המתחדשים הן בסדר והדרגה דחו"ב דהיינו השכלה והשגה כו', או לפעמים בשביל לידע איך ומה הוא, דכן הוא בהתבוננות שצ"ל שהענין יהי' בהנחה במוחין איך ומה הוא כו', שלפעמים צריכים לחדש בזה איזה ענין כו', דהנה בד"כ ההנחה הזאת איך ומה הוא זהו ע"י שמקשר א"ע יותר בההשגה עי"ז תהי' ההנחה במוחו איך ומה הוא הענין כו', אבל לפעמים אין השגה מספקת כי בההשגה אינו מובן עדיין איך הוא הענין ובהכרח לחדש בזה דבר דהיינו שמגיע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-kz15hhvn
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.