בס"ד. ש"פ נח, העת"ר
תשח
הנולד וכמו ומבשרי אחזה אלוקה (ומבו' במ"א שזהו בחי' הכרה כאילו רואה ובחי' ראי' חושיות הבאה מעניני העולם וכמו שאו מרום עיניכם וראו כו'), וכמו אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים שיהי' זה כאלו רואה בראי' חושיות כו', משא"כ שמיעה בחי' בינה היא בבחי' מקבל כו' דהיינו שאין זה שהוא בעצמו יודע את הדבר כמו בראי' שהוא רואה את הדבר כו' כ"א רק ששומע ומקבל את הדבר בשכלו כו', וכיון שההתבוננות היא בבחי' מקבל ע"כ איידי דטריד למיבלע לא פליט ולכן לא יומשך ממנה האור והשפע רק בקרוב כו'. וענין איידי דטריד למיבלע היינו שהענין אינו עצמי אצלו ואינו מתעצם ממש אצלו והוא תמיד בבחי' מקבל דטריד למיבלע וע"כ אינו יכול לילך בזה למרחוק כו', וכמו במשפיע ומקבל דהמקבל את ההשפעה כאשר ההשפעה אינה מתעצם עמו א"א להתרחק מהמשפיע דכאשר מתרחק מהמשפיע מתעלם ומסתלק ממנו ההשפעה וכאשר הוא מתעצם עמו אז יכול להתרחק כו', רק שבהמשל הוא באופן ההשגה דכאשר עוד לא השיג הענין היטב (דהיינו שיהי' הוא משיג את אמיתית הענין) רק מה שקיבל מהמשפיע ה"ז
מתעלם ע"י הריחוק, וכאשר משיג בטוב דהיינו שהוא משיג בעצמו את אמיתית הענין ה"ז מתעצם עמו כו', אמנם כמו"כ בכללות ענין ההשגה להיות שאין זה שהוא יודע בעצמו הדבר (דהיינו בבחי' ראי') כ"א רק שמשיג את הדבר א"א לו להתרחק ממקורו ונמשך רק בקירוב והיינו בהמדות שמתעורר באהוי"ר ע"י ההתבוננות. אבל בבחי' נה"י שהוא השפעת המדות ובחי' המעשה שלהם מסתלקת ההתבוננות ונשאר רק רושם לבד כו', משא"כ החכ' שהיא בחי' ראיית עין השכל שזהו עצמי לא רק התפשטות והוא אצלו ענין עצמי שהוא הרואה כו', ה"ז מגיע גם בבחי' נה"י דיסוד אבא ארוך כו', וכמו בכל דרכיך דעהו דהיינו שגם בכל דרכיו בקיום המצות בפועל וגם בהילוך דרכי העולם יהי' בבחי' התקשרות באלקות ולא יסיח דעתו אפי' כרגע כו' זהו מבחי' החכ' דוקא, דכאשר הידיעה היא בבחי' התאמתות ה"ז בלתי מסתלק ובלתי נפסק לעולם שהענין אצלו תמיד בלי הפסק כו' וכ"ש בבחי' ראי' ממש כו', ולכן החכ' היא בבחי' ביטול לא בבחי' אה' כו' להיות שזהו בחי' ראי' ע"כ היא בבחי' ביטול כו', וזה מגיע בכל מקום גם בבחי'
המעשה כו' והיינו שהביטול וגם הגילוי מגיע גם בבחי' המעשה כו'. וענין הגילוי הוא ההרגש דאחדות ה' שאצלו בבחי' התאמתות ה"ז אצלו בכל דרכיו ובכל עניניו גם במעשה בפועל כו' ובכל מקום הוא בבחי' ביטול עצמי כו', וכמשל הראי' שנמשך למטה מהשמיעה לתפוס גם דברים גשמיים כו', וזהו שחו"ב הן אורך ורוחב דבינה הוא בחי' רחובות הנהר בבחי' התפשטות והתרחבות כו', ויש נו"ן שערי בינה שערים רחבים להמשיך האור בהמדות אבל אינו נמשך באורך כ"כ כו', וחכ' הוא בחי' אורך והו"ע ל"ב נתיבות חכ' כמו נתיב קצר וארוך שנמשך עד למטה מטה גם בבחי' עשי' כו'. ולכן ק"ש שהוא בחי' שמיעה והתבוננות נקרא צלותא דמיושב, שבישיבה הגוף והראש הן במדרי' א' דהיינו בחי' האהבה הנמשכת מההתבוננות כו' (ומ"מ ישיבה בכלל היא בחי' ירידת והשפלת הראש והמוחין כו', והיינו דהמשכת המוחין במדות אינן כמו שהמוחין הן בראש ממש כו', לא מיבעי בבחי' חיצוניות הלב שנמשך בזה רק הארה לבד כו', וגם ההתבוננות שבמוח הוא בבחי' חיצוניות המוחין דהיינו המוחין השייכים אל המדות כו' ורק הארה מזה נמשך בהמדות להתפעל באהוי"ר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-mkg5c2x6
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.