א'קפה

ז"א המשפיע האורות בהכלים כו', שז"ע מלגאו איהו ש' מ"ה דאיהו אורח האצי' ואיהו שקיו דאילנא כו', וי"ל שזהו בחי' עצמות הקו כו', וכידוע דהקו הנמשך מאוא"ס הוא כמשל צנור הגדול הנמשך מהנהר וממנו מסתעפים צנורות קטנים אל הכלים כו', וא"כ י"ל דשם מ"ה דאיהו שקיו כו' זהו בחי' עצמות הקו שממנו מסתעפים הצנורות פרטים הנמשכים בכל ספי' כו', ובמ"א מבו' דגם הצנורות פרטים הן שרש האורות המתלבשים בכלים כו' (וע"כ בחי' שם מ"ה הוא בחי' פנימי' הקו כו'), וכן בחכ' הוא בחי' פנימי' ועצמות החכ' וכידוע בענין בחי' כח ומה דחכ' כו'. והנה בפרטות יש בכל פרצוף בחי' אדם פנימי אדם אמצעי ואדם חיצוני, וכידוע דמוחין הן פרצוף גמור בפ"ע ומהם נמשכים ברמ"ח אברי הגוף ע"י גידי המוח המתפשטים בכל האברים כו', וכמ"ש בבה"ז על מאה"ז ר"פ תולדות (וזהו ג' בחי' אדם, אדם פנימי הן המוחין ואדם חיצוני הן האברים ואדם אמצעי הן הגידין המחברים וממשיכים מן המוחין אל האברים כו', והוא ג"כ ענין בשר גידין ועצמות כו', דגרמא בנוין על מיא זהו בחי' המוחין, ובשר הוא

בחי' החיצוניות והגידין הן מחברים העצמות והבשר כו' וכמ"ש במ"א). אמנם כללות ענין האדם הו"ע ההתכללות וכמ"ש זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם הרי הוא התחברות ב' דברים, וכמ"ש בזהר גופא ונפשא כחדא איקרי אדם כו', וכידוע דאדם מורה על התכללות וכמ"ש באורך בהבי' דוהניף, וכמו שהאדם כולל בעצמו מדרי' היותר עליונות ומדרי' היותר תחתונות כו' וכמ"ש במ"א, וההתכללות הוא בהפנימיות דוקא שהרי האברים בחיצוניותם הם מחולקים ומובדלים זמ"ז (לבד קו האמצעי שבו שמיוחד כמשנת"ל ומבו' במ"א), ויש לכאו"א פעולה מיוחדת היד לכתוב והרגל להלך כו', וההתחברות שלהם הוא מצד הפנימי' דוקא דכמו"כ הוא למעלה דההתכללות הוא בבחי' פנימי' ז"א, ובו וע"י נעשה ההתכללות וההתקשרות גם בבחי' חיצוני' ז"א, ונמצא דעיקר בחי' אדם ש' מ"ה הוא בחי' הפנימיות שזהו העושה ההתכללות, ולהיות שההתכללות הוא גם בהחיצוניות ע"כ גם החיצוניות נק' בשם אדם כו'. ועד"ז יש בחי' שם מ"ה הכללי והוא ש' מ"ה דאבא ולמעלה יותר בחי' ש' מ"ה דא"ק והוא שם מ"ה החדש כו', דבחי' ש' מ"ה הכללי

עושה ההתכללות וההתחברות בכללות ההשתל' עד דבחי' מל' שנק' ג"כ אדם בחי' מ"ה עושה חבור והתכללות אצי' עם בי"ע להיות גם הגילוי בבחי' בי"ע כו', והוא להיות דשם מ"ה הוא בחי' הביטול בבחי' הנחת עצמותו כו' וביטול הוא כלי לגילוי אוא"ס כו' כנודע, וע"כ בחי' ש' מ"ה מקשר ומחבר וממשיך גילוי אוא"ס בהם גם בבי"ע כו', ועם היות שאינו דומה הביטול דשם מ"ה דבי"ע לשם מ"ה דאצי' (וכמשי"ת בעזה"י), מ"מ עי"ז הוא המשכת האור והגילוי בחי' גילוי אור עצמי (וי"ל דהחילוקים בשם מ"ה שבכל עולם הוא ע"ד כמו שבהאו"מ יש מקיפים פרטי', ומ"מ הכל הוא אחד בעצם מהותם כו' וכמשנת"ל באורך, כמו"כ י"ל בש' מ"ה דעם היות שיש שם מ"ה דאצי' וש' מ"ה דברי' כו' מ"מ בעצם מהותם א' הוא והכל הוא בחי' אור עצמי כו'). וז"ש וברא אדם על כולא בחי' ש' מ"ה שהוא בחי' הפנימיות ועי"ז הוא הגילוי כו', דשם מ"ה שהוא בחי' פנימי' הרי אין בזה חילוקי מדרי' ועושה ההתכללות וההתחברות בכ"מ כו', ולהיות שהוא בחי' הביטול עי"ז הוא הגילוי גם דהאו"פ בבי"ע ג"כ עד למטה מטה כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org