בס"ד. ש"פ במדבר, העת"ר
תתקפט
דוקא שהוא דבר המחשיך כמו חשך וערפל כ"א שהוא בחי' התעלמות והסתר, וכמו כבוד אלקי' הסתר דבר כו' שא"ז שיש דבר המסתיר כ"א שהדבר מתעלם ומסתתר מצ"ע כו', והיינו באוא"ס הבל"ג שאינו מתעלם בחשך והעלם הצמצום כ"א ענין הצמצום הוא שהאוא"ס מתעלם בעצמו שאינו בבחי' גילוי כו', וגם חשך הצמצום הוא שמעלים ומסתיר על האור כו' והוא בהאו"פ שבא בהתלבשות ובהעלם במסכים ופרסאות כו' כנ"ל דבכ"ז צ"ל אתהפכא חשול"נ כו', וכמ"ש בזהר בהקדמה ד"ד ע"א מאן מנכון די חשוכא מהפכין לנהורא וטעמין מרירו למתקא עד לא ייתון הכא.
וביאור ענין מהפך חשול"נ ומרירו למתקא, הנה כתי' ויקרא אלקי' לאור יום ולחשך קרא לילה, וצ"ל הד' לשונות אור ויום חשך ולילה, דלכאו' אור ויום הם דבר א' וכן חשך ולילה, אמנם מל' הפסוק משמע דאינו כן שהרי או' שקרא אלקי' לאור יום משמע שהם שני דברים וקרא והמשיך את האור שיאיר ביום. אך הענין הוא דאור וחשך הם חו"ג אור הוא חסד שהוא בחי' גילוי וחשך הוא בחי' גבו' שהוא העדר הגילוי כו' (והו"ע הוי' ואלקי' שהוא בחי' הגילוי ובחי' הצמצום להעלים ולהסתיר וכמו שמש ומגן הוי' אלקי' כו'), והקב"ה קרא לבחי' אור דחסד שיאיר ביום וכמ"ש חסד אל כל היום כו', ולילה הוא זמן החשך כו', ובד"כ עוה"ז ועוה"ב הוא יום ולילה דעוה"ז נמשל ללילה שהוא חשך ולא אור, וגילוי דלעתיד נמשל ליום וכדאי' במדרש אמתין עד שיאיר היום דהיינו הגאולה דלעתיד כו', וזשה"כ להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות פי' כי בקר שהוא בחי' יום נק' בש' חסד ע"ש בחי' חסד אל שמאיר ביום כו', אבל בלילה הוא בחי' אמונה בלבד כו', והיינו כי יש ברכה והודאה דענין ההודאה הוא
שמודה שהדבר הוא כן הגם כי אינו משיג זאת בשכלו שז"ע החשך והעלם הדבר ממנו כו' וכמו"כ ענין האמונה הוא בדבר שאינו מושג כו', וזהו ואמונתך בלילות דעוה"ז שנמשל ללילה שבה חשך כפול ומכופל ואינו מאיר גילוי אלקותו ית' בגילוי לעין כל שהרי בה' נברא העוה"ז וכמ"ש בהבראם בה' בראם כו', והיינו דהתהוות העולמות הוא מבחי' המל' שהיא רק הארה לבד, ובנין המל' הוא מהגבו' דבכדי שיהי' הארה זו שיהי' בבחי' מקור לעולמות צ"ל ריבוי צמצומים כו', וכמשנת"ל בענין וגבורתך ידברו כו', וגם הארה זאת היא מתעלמת ומסתתרת כו' וכמשנת"ל באורך, וע"כ למטה הוא בחי' העלם והסתר שאינו מושג האור האלקי ולא נשאר רק בחי' אמונה לבד כו', וידוע דבאמונה יכול להיות שלא יהי' בבחי' הרגש פנימי כלל וכמו גנבא אפום מחתרתא כו', דבהשגה הרי מאיר האור בגילוי ובבחי' הרגש פנימי כו', משא"כ באמונה יכול להיות בבחי' העלם לגמרי והיינו שהגם שהוא מודה ומ"מ יהי' ח"ו היפך אלקו' כו', וזהו ע"י הפרסאות דק"נ המעלימים ומסתירים לגמרי כו' כנ"ל. אך הנה כתי' נר ה' נשמת אדם
שנש"י נמשלו לנר דכמו שהנר מאיר את חשכת החשך הגשמי כן נש"י שנמשלו לנר הם המאירים את זמן החשך שנמשל ללילה, והיינו שע"י עבודתם הם ממשיכים בחי' ש' הוי' שיאיר בש' אלקי' כו', דברה"ע הי' ע"י ש' אלקי' המסתיר על האור דש' הוי' בכדי שיוכל להיות ההתהוות כו', ומזה הוא בחי' החשך וההסתר למטה כו', אבל נש"י ממשיכים גילוי ש' הוי' והו"ע הברכה ברוך אתה הוי' להיות גילוי ש' הוי' בעולם כו'. והענין הוא דהנה ידוע דהוי' ואלקי' הן בחי' אורות וכלים דש' הוי' הוא שרש האורות וש' אלקי' הוא שרש הכלים, וכנ"ל דש' אלקי' בשרשו הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-b42zkt2t
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.