בס"ד. ש"פ ואתחנן, העת"ר
א'פז
ובפרטי' הן ששה מדות דמל', דשרש התהוות העולמות הוא מבחי' מל' כנודע, ונת"ל (ד"ה ראשי המטות) דששת ימי המעשה הן ו"ק דיצי', מט"ט שרו ש"ע שזה מט"ט דיצי', וידוע דבו התלבשות בחי' המל', וזהו שנק' עה"ד טו"ר כו' (דז"א הוא בחי' עה"ח כו') וכמ"ש במ"א, ובד"כ הן בחי' המדות דז"א שנק' ששת ימי בראשית כו'. ועז"נ שאל נא לימים הראשונים בחי' יומין דז"א שנק' ימים הראשונים מפני שהאירו בששת ימי בראשית, והיינו קודם החטא שהעולם הי' במע' העליונה היו הששה מדות מאירים בגילוי כו', וכמא' עיקר שכינה בתחתונים היתה כו', דלהיות הגילוי למטה זהו מבחי' ז"א דוקא שהרי בחי' מל' ענינה הוא להעלים ולהסתיר את האור כו', וזהו דבחי' מל' היא שרש ומקור בי"ע שבאצי' לפי שהיא בחי' העלם כו', וז"ע המל' שהיא בבחי' רוממות והתנשאות, וידוע דההתנשאות הו"ע ההבדלה וסילוק שעי"ז הוא ההעלם כו', והיינו בבחי' המל' גם כמו שהיא באצי' כו', וכ"ש כשיורדת לבי"ע שהיא בחי' העלם כו', וזהו דבנין המל' הוא מהגבו' כו' וכמשנת"ל באורך. והגם דמל' שבכל ספי' הוא הגילוי של
הספי' כו', הרי הגילוי הוא בחי' הישות של הספי' כו' וכמו שנת"ל (ד"ה ויגש אליו), וגם המשכה זו היא ע"י התעלמות ההתנשאות כו', וא"ז גילוי אור כו', והיינו דבהמשכה זו הוא הסתר והעלם למטה כו', ובכדי שיהי' הגילוי למטה זהו מבחי' ז"א דוקא שהוא סוף עולם הא"ס והוא בחי' גילוי כו'. וגם נק' ימים הראשונים מפני שהחכ' הנק' ראשית מאירה בהם כו', שהרי גם בחי' החכ' נמשך בהתהוות העולמות וכמ"ש כולם בחכ' עשית כו', הרי שבהמדות יש בהם גם הארת החכ' כו', ועמ"ש הפרד"ס ש"ב פ"ה בענין עשרה מאמרות שהן הע"ס עצמי' דאצי' כו', וזהו בראשית ברא בחוכמתא ברא כו' דבראשית נמי מאמר הוא כו'. גם י"ל שנק' ימים הראשונים מפני שמאיר בהם בחי' אני ראשון והו"ע האור שנברא ביום הראשון שזהו בחי' הכתר שהי' מאיר בששת ימי בראשית כו', דאדם הי' מביט בו מסוף העולם כו', ועל כל אלו המדרי' נא' שאל נא לימים הראשונים דכמו שמאירים בבחי' המדות שייך בהם שאלה כו', וזהו דבאברהם כתי' ויטע אשל וארז"ל שאל מה תשאל והיינו דבחי' האורות עליוני' כמו שהן במדות (שז"ע
אברהם מדת החסד) שייך בהם שאלה שהוא בחי' ידיעה והשגה כו'. והענין הוא כידוע דז"א נק' זעיר אנפין דהיינו מה שנתצמצם מבחי' א"א, וכמו הקטן שיש בו כל ציור האברים כמו בגדול רק שהן בקטנות, וכמו"כ הוא בחי' ז"א שזהו סוף עולם הא"ס היינו שיש בזה כל מה שיש בא"א רק שהוא בבחי' קטנות וצמצום באופן שיהי' באפשר שיתקבל בעולמות כו', דא"א הוא בחי' בל"ג וא"א שיתקבל בעולמות, וכאשר בא בבחי' צמצום וקטנות בז"א אפשר לעולמות לקבל את האור כו', וע"כ גם כאשר מאיר בחי' החכ' והכתר בז"א שזהו בחי' גילוי עליון יותר הרבה מבחי' הז"א בעצמו כו', כי הגילוי הוא בחי' חכ' וכתר והוא דרך מעביר הז"א כו' וכמ"ש במ"א, מ"מ להיות שזהו ע"י הז"א יכול להיות הגילוי בעולמות כו', אמנם בבחי' בינה כתי' שלח תשלח את האם ואי' בזהר יתרו דצ"ג ע"א דלא אתייהב בי' רשו לאסתכלא ואיצטריך לשלח מגו שאלתא ואסתכלותא בי' כו'. והגם דבהתחלת הזהר ד"א ע"ב אי' מי דקיימא לשאלה ובגין דאיהו באורח סתים ולא אתגלי' אקרי מי כו', תי' הפרד"ס שער מהות והנהגה פט"ו דבבחי' בינה השייכה למדות והיינו בחי' המדות הכלולים בבינה, ובד"כ הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-bq8epgg2
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.