בס"ד. ש"פ צו, שה"ג, העת"ר
תתקכב
(באיזה מציאות שיהי' הן מציאות האור והן מציאות הכלים כו') ולמעלה מבחי' התחלקות כו', ואני הוי' לא שניתי כלל מכל בחי' המציאות וההתחלקות שבעולמות והשתל' כי הכל הוא רק הארה לבד שבאין ערוך לגבי העצמות כו', וקמי' כולא כלא חשיב דבחי' מקום וזמן שבעולמות אינן תופסים מקום כלל והן כלא ממש כו' (וגם העולמות בעצמן הן בבחי' כלא חשיב כו', דבידיעתו ית' הרי האוא"ס מאיר בגילוי על העולמות, והעולמות אינם תופסים מקום בעצמן ואינן בבחי' מציאות כו', וכמשנת"ל ד"ה בא אל פרעה, וגם לגבי אוא"ס הרי העולמות לאחר שנתהוו ה"ה כמו קודם שנתהוו כו', ובאמת הוא מקומו של עולם כו' וממילא אין העולם בבחי' מקום וזמן כלל כו' וכמשנת"ל שם, והיינו בחי' האחדות והביטול דמקום וזמן דעולם בג' אופני היחוד אם מצד העדר תפיסת מקום, או משום דלגבי אוא"ס ה"ה כמו קודם שנתהוו, ומה שנתהוו ה"ה מקומו ש"ע וממילא המקום וזמן אינו בבחי' מקום וזמן כו', וז"ע הוי' אלקיכם, דהוי' שהוא הי' הוה ויהי' כאחד בבחי' אחדות ממש (הן בבחי' אחדות עצמי והן בהאחדות בהעולמות
דהכל כלא חשיב כו' כנ"ל) יהי' בבחי' אלקיכם ממש, והיינו שיהי' שורה וקבוע במוחו ובמחשבתו ומורגש ונתפס בשכלו באמת לאמיתו כאילו עיניו רואות גילוי אלקותו ית' ממש כו', והיינו ע"י השגה וההתבוננות בבחי' פנימי' בינה בבחי' השגה פנימי' בעומק ופנימי' הענין שנתפס ונקלט היטיב במוחו עד שנתאמת אצלו הענין באמת לאמתו איך שעצמות אוא"ס למעלה מבחי' מקום וזמן, ואיך שגם המקום והזמן דעולמות בטל במציאות והוא מקומו ש"ע דהמקום והזמן הוא בלי מקום וזמן כו', ויהי' כאלו רואה בעיניו ממש אמיתית הדבר כו', והוא בחי' גילוי אלקות ממש במוחו ולבו כו', ועי"ז מאיר גילוי אוא"ס בעולם ויהי' נראה ונגלה בעולם איך שבאמת הכל למעלה מהמקום וזמן ואיך שכולא קמי' כל"ח כו'.
והנה ענין ועבדתם את ה' אלקיכם דעבודה צורך גבוה נת"ל שזהו רק בהארתו ית', ושייך זה גם בהמשכת ש' הוי' שהרי אני הוי' הוא שמי שגם שם הוי' הוא בחי' שם והארה לבד כו', וכמ"ש הפרד"ס שי"ט פ"א בענין ש' הוי' שנק' ש' העצם דאין הכוונה שם עצמות המאציל כ"א שהוא עצם הספי' היינו שהוא בחי' העצם (הוא האור) המתפשט בכלים דע"ס כו', ונת"ל (ד"ה ויקרא) דבהתפשטות הארתו בע"ס שייך לומר עבודה צורך גבוה כו'. אמנם לפמשנת"ל דהוי' הוא הי' הוה ויהי' כא' שזהו למע' מהע"ס שבהם שייך מקום וזמן רוחני בבחי' ערך ומעלה וקדימה ואיחור כו', צ"ל דשם העצם הוא בחי' פנימיות ועצמות האור שלמעלה מבחי' תפיסא ממש בכלים כו' (וכמשנת"ל (ד"ה ויקהל) בענין שם התואר ושם העצם דהיינו בחי' עצם האור כו'), שזהו למעלה מבחי' התחלקות דמעומ"ט בבחי' מעלת וערך האור כו' (והוא בחי' פנימי' הקו ששוה בכל המדרי' מראשית המשכתו עד סוף סיומו כו', וכמשנת"ל (ד"ה ויגדלו הנערים) בענין התורה שהיא בקו האמצעי ולכן ה"ה למטה כמו למעלה כו', וכן נשמות גם בבי"ע הן
אלקות ממש מפני ששרשם מבחי' הפנימי' כו'), וראי' לזה שהרי הש' הוי' הוא הוא העצמי' הכולל כל הספי' כמ"ש הפרד"ס שם, ומה שיש חילוקים בהאורות זהו בהש' הוי' כמו שבא בבחי' ניקוד וכמו הוי' בניקוד קמ"ץ בכתר ובניקוד פת"ח בחכ' ובניקוד ציר"י בבינה כו', אבל כמו שהוא בנקודתו העצמי ה"ה בכל הספי' בשוה כו' ועמ"ש הפרד"ס שער כ' פ"א,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-gc9c3nzq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.