בס"ד. ש"פ תולדות, העת"ר
תשמב
וכמו שהרצון מתפשט ונמצא בכל האברים ברגל כמו בראש שהרי פועל ברגל בלי שום שהיות זמן, ומ"מ ברגל הוא בהעלם ובראש בגילוי כו', וכמו"כ בבחי' אוא"ס דאת השמים ואת הארץ אני מלא בשוה וה"ז בהעלם כו', וכמו שלמטה נמצא אוא"ס הסוכ"ע ולכן למטה דוקא שייך ענין התשובה להפוך מרע לטוב כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה את קרבני לחמי כו', וה"ז בהעלם למטה כו', ולהיות שבכללותן הוא בחי' אור ולא עצמי (וכמשנת"ל פנ"ג), א"כ מה שהוא בבחי' מיעוט האור הרי אינו שוה כמו שהוא בבחי' ריבוי האור כו'. דהנה דבר שהוא עצמי הרי העיקר הוא מה שהוא עצמי, וע"כ גם כשאין האור והגילוי כ"כ אין זה שינוי ומיעוט כלל שהרי העצם הוא העיקר וזה אינו מתמעט כו', דהרי דכשאתה תופס גם במקצת מן העצם אתה תופס בכולו כו', ונת"ל פ' ער"ב דענין מקצת העצם היינו כמו שהעצם מתעלם כו' ומ"מ ה"ה תופס בכולו כו', והיינו מפני שהעצם אינו מתמעט כו', אבל דבר שבכללותו הוא בחי' אור, כאשר הוא בבחי' מיעוט אינו כמו שהוא בבחי' ריבוי אור כו', וכמשנת"ל פע"ט שגם בהרצון דעשי' יכול להיות תוקף
הרצון כמו הרצון בענין שכלי, ואינו דומה כמו בשכל דשכל המעשה אינו כמו השכלי ממש, וזהו שחלוקין במדריגתן, אבל הרצון גם בעשי' הוא רצון ממש ויכול להיות תוקף הרצון כו', מ"מ מאחר שהוא במעשה לבד אין בו גילוי אור כ"כ כו'. ומובן מכ"ז שגם בהאו"מ יש בו ראש וסוף כו', וע"כ עיקר האמיתית שיהי' בסוף כמו בראש הוא בבחי' העצמות דוקא כו', וזהו שהתורה נק' אמת שנמשך בזה אמיתית העצמות שההמשכה היא בכ"מ בשוה למטה כמו שהוא למעלה ממש כו'.
קיצור. והנה עיקר גילוי העצמות הוא בתורה, ותו"א, מצות הן או"מ, והעיקר בהם לא הכוונה כ"א המעשה בקבעומ"ש, גם הכוונה היא כוונת הלב, ולכן נעשה מזה לבושים אל הנשמה, ותורה או"פ, והענין דכתי' קרוב ה' כו' לכל אשר יקראהו באמת אין אמת אלא תורה, אמת הוא שהסוף כמו הראש, והנה בגילוים האו"פ מתמעט בהמשכתו ומתחלקים בעצם מדריגתן, והאו"מ ג"כ בסוף הוא בבחי' מיעוט ובהעלם, כמו אוא"ס הסוכ"ע שבעוה"ז, ולהיותו בכללות הארה המיעוט אינו כמו הריבוי, משא"כ בעצמות גם מקצת העצם היינו ההעלם הוא כל העצם, וע"כ אמת הוא המשכת העצמות, וזהו המשכת התורה.
שסב) ולכן התורה היא בקו האמצעי, וידוע דקו האמצעי חלוק בזה מהב' קוין במה שמתחלת המשכתו עד סוף סיומו הוא כדבר א' ממש כו', וכידוע דהג' קוין הן חח"ן בג"ה דת"י, הרי החכ' עם החסד הן ב' דברים וכן הבינה עם הגבו' כו', וכמו בגשמיות הרי הראש והיד והרגל הן אברים מחולקים זמ"ז הן בעצמן והן בפעולתן כו', משא"כ קו האמצעי דגוף אינו ניכר בו התחלקות אברים כו', והמוח שבראש נמשך בכל השדרה בכל אורך הגוף שהכל הוא דבר א' כו', וכן הטפה זרעיות נמשך ממוח שבראש מעצמות המוח עד היסוד כו', ואין קישוי אלא לדעת כו', וכן בפנימיות הכחות הרי הרחמים הוא ע"י הדעת וההרגש כו', ואינו דומה כמו במדת החסד שאפשר להיות גם בלא בחי' החכ', וכמו איש הטוב והחסד בעצם שאינו מצד השכל והטעם כו', אבל רחמים א"א להיות בלא דעת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-n1dpbd7r
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.