עדיין להתפעלות אהבה ולכן כל האומר אין לי אלא תורהמד [בלא תפילה] אפי' תורה אין לו כו' וד"ל. [רק לכאורה אינו מובן מה צורך להקרבת הכבשים ותנופתם הלא כבר נעשה בירור בחי' בהמה ע"י תנופת העומר שהוא מאכל בהמה, הענין הוא דע"י הנפת העומר שעורים הוא עולה לשרשו בבחי' שעורה שיעור ה"אמה שהוא ענין ה' מוצאות הפה ה' גבורות שבמל'מו שמשם שרש התחלקות הנבראים בהתהוותן וחיותן לאין שיעור מחנה מיכאל ק"פ אלףמז כו' וכמאמר מה רבו מעשיך ה'מח, וע"י הנפת העומר הוא גורם תוס' כח וחיות מבחי' ה' גבורות הנ"ל לכל נברא ונברא שיתחזק במציאותו כמו מחנה מיכאל באהבה שהוא בבחי' יש מי שאוהבמט ואפי' בבחי' הביטול שבאהבה יש מי שבטל וכן מחנה גבריאל ביראה כו' והוא ענין חיזוק נפש הבהמה שתתחזק במציאותה ומשם נמשך ג"כ תוס' כח וחיות לנה"ט שהוא בחי' הרגשת אלקות בבחי'נ [... ובכללנא הוא בחי' התפעלות חיי בשר בלבד] ולכן נק' מאכל בהמה שהוא לחזק נפש הבהמה בלבד, אבל הקרבת הכבשים הוא ביטול והפשטת נפש הבהמה שתוכלל בבחי' אדם העליון דאצי' וע"י התהפכותה לבחי' אדם היא עולה בשרשה בבחי' התוהו שלמעלה מבחי' אדם דתיקון וגורם תוס' אור וחיות בבחי' אדם העליון דאצי' עצמו כנ"ל וד"ל.
וזהו כמ"ד כבשים על הלחם, אבל מ"ד לחם על הכבשים טעמו נימוקו שבבחי' התוהו עצמו שקדם לתיקון שם שרש הלחם גבוה יותר מבחי' בהמה. והענין הוא שיש ב' מיני השתלשלות שנק' בחי' תוהו ותיקון או עיגולים ויושרנב ובכ"א יש ע"ס שנק' דצח"מ בכלל רק שבבחי' התיקון מדבר גבוה מכולם וראי' לד"ז שכולם נכללים בו ובטלים אליו כי במדבר יש בחי' חי ג"כ שהוא נפש החיוני' הטבעי' שיש בו כמו בבהמה שהוא בחי' מדות טבעים כמו בבהמה, רק שנגררים אחר השכל, וכן בחי' צומח הוא בחי' הצמיחה שבו מקטנות לגדלות בחומר גופו ונפשו ועצם הגשם שלו הוא בחי' הדומם שבו, אבל בחי אין שם בחי' מדבר רק צומח ודומם כלול בו, ובצומח ניטל ממנו חלק החי ואין שם רק הדומם שבו שהוא הגשם שלו רק שהוא צומח בהתפשטות, ובדומם אין שם אפי' בחי' הצמיחה, ונמצא שהמדבר הוא ראשון והדומם הוא אחרון בהשתלשלו' דתיקון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור