שעורה שעור ה'ט להיותם באים במדה ושיעור מבחי' ה' כו' כמשי"ת, וזהו בחי' מאכל בהמהי [... כי בהמה הוא בחי' שם ב"ןיא דמל' המסתתר בעולם הבריאה שהוא בגדר בחי' חי לגבי עולם האצי' שנק' מדבריב כו'] וצי"איג אלו שנמשכים מבחי' ה' עילאה שהוא בחי' המל' דאצי' שנק' ה' עילאה לגבי המל' המלובש בבי"ע הם בחי' מוחין וחיות לבחי' המל' המוסתר בבי"ע להיותם ממשיכים אורות האצי' מהעלמםיד לבוא בבחי' גילוי אור במל' שמוסתרת בבי"ע ולכן נק' בשם מאכל כמשל המזון שהוא מחי' כו', אך כ"ז הוא בחי' האותיות דהשתלשלות אבל בחי' הב' באותיות נק' בשם חטה בגי' כ"בטו שהוא בחי' כ"ב אתוון דאורייתאטז שלמעלה מהשתלשלות והוא בחי' מאכליז אדם להיותו מזון וחיות לנשמות ששרשם בבחי' אדם העליון דאצי' עצמו שנק' בשם מדבר כו', ולכן נאמר על הנשמות דייקא אדם אתםיח, ובחי' אותיות התורה המה ממשיכים תוס' אורות ומוחין מעצמי' המאציל שהוא בבחי' כי לא אדםיט לבחי' אדה"ע דאצי' ולכן נק' בשם מאכל אדם כו', אך כדי לבוא מבחי' מאכל אדם לבחי' מאכל בהמה צ"ל ממוצע בזה שהוא ענין ספה"ע, נמצא יש ג' בחי' מנחתכ ומנחת חטים והממוצע ביניהם שהוא ענין ספירת העומר וכל ג' בחי' אלו הם אחר יצי"מ כו' וד"ל.
וביאור הענין יש להבין מתחילה ענין שעורה שיעור ה', כי הנה במלאכים נאמר ופניהם וכנפיהם פרודותכא ואין הכוונה לומר שגם פניהם פרודות, כי הלא תיבת פניהם מופסק בזקף גדול, להורות שפניהם אינם פרודות רק כנפיהם פרודות. ותחילה יש להבין מהו בחי' כנפיהם, כי הנה כתיב אחרי ה' ילכו כארי' ישאגכב, כארי' שבמרכבהכג שישאג כו', כי הנה כללות המרכבה הוא בחי' בהמה בחי' יש כמאמר שנים עשר בקרכד והים עומד עליהם מלמעלהכה, אבל באצי' הוא בחי' אדם שם מ"הכו בחי' ביטול בתכלית. כי הנה ההפרש בין ע"ס דאצי' לע"ס דבי"ע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור