מרומם ונבדל מבחי' מקור להשפעה וכידוע המאמר דהוה קבדח טובאפד כו', ונמצא שיש בחי' הוי' בבחי' שעשועי' העצמי' שהוא גילוי הי"ס הגנוזות בהעלם עצמות בבחי' גילוי אור שהוא בחי' הוי' השני כי הוי' הוא בחי' י"ס י' חכ' כו', ובזה יתפרש זאת חוקת התורה שהיא מצות פרה אדומה שעל ידה יתחבר הוי' שבשעשועים העצמיי' בבחי' לאמר שהוא רצון הפשוט המתלבש בחו"ב לגלות שתי מדות דחסד ומל' דא"ס שנק' מאמר להיותו מקור להשפעה כו' וד"ל. ..]. [... והנה זהו פי' הלשוןפה כמו שהי' כתוב בתוה"ק ואח"כ נתגלה לשון זה באבי"ע ע"י שלישי המדבר שהוא עצמות המאציל שדיבורו הוא כתר הממוצע ואח"כ נתלבש באותיות הכתב ג"כ ע"י בחי' עתיק הממוצע כנ"ל באריכות וד"ל. ..].
ועתה יש להבין ענין משנה תורה שכתוב הלשון שמשה הוא המדבר כמו ואתחנן אל הוי' כו' ואתפלל גם בעד אהרןפו כו', והנה קושי' זו כבר תירצה הרמב"ן שתחלת הספר הוא אלה הדברים אשר דיבר משה כו' והוא ג"כ סופרפז השלישי שהוא עצמות המאצילפח והוא מספר ב' אומריםפט כנ"ל בתחלת המאמר. אך מה שיש להעיר בזה הוא משארז"ל שמשנה תו' משה מפי עצמו אמרןצא דמשמע מזה שבמשנה תו' משה הוא המדבר ולא כמוצ בספרים הראשונים שעצמו' המאציל הוא המדבר כו'. ויובן בהקדם מ"ש בכהאריז"ל שיסוד ומל' הם ב'צג בחי' חותם וחותםצב הראשון הוא בחי' יסוד וחותם השני הוא במל' כו' [והוא עד"מ חותם הנחקק בשעוה כו'] ולכן קוראים משנה תורה בליל הושענא רבה כי אז זמן חותם השני כו', והענין הוא כי ד' ספרים הראשונים נמשכו ונתגלו באצילות עצמו וזה הגילוי הי' מספיק לדור המדבר שהם דור דיעהצד מבחי' עלמא דאתכסייא כו' אך לדור שאחריהם שנכנסו לא"י הם היו למטה מהם במדריגה כי שרש נשמתם הוא מבחי' עלמא דאתגלייא ולכן לא הספיק להם הגילוי שבד' ספרים הראשונים והוצרך משה רבינו ע"ה לומר להם משנה תורה ושם כופל כל הדינים ועי"ז נמשך הגילוי שבד' ספרים הראשונים מאצילות לבי"ע ע"י המל' הנק' חותם ואז יכולים ג"כ הנשמות דעלמא דאתגלייא לקבל אור התורה כו' ולכן נק' משנה תורה כו' מל' משנה למלךצה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור