להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
רמו
לכן נברא ממנו אורלח ומים שהם בחי' חסדלט וביום ב' שהוא בחי' גבור נברא ממנו בחי' רקיע שהוא פעולת הגבורהמא להבדיל בין מים למים, וכן עד"ז בכל הימים כל יומא בעבידתי' כו'.
והנה עיקר ההפרש בין חכ' למדות שבחי' חכ' הוא הארה עצמי' כשאינו מקור עדיין להשפעה מיוחדת בפרט משא"כ בחי' המדות כל מדה הוא מקור להשפעה מיוחדת בפרט דייקא, ולכן ביום א' האיר מבחי' החסד בלבד ולא מבחי' הגבורה לכן נברא ממנו אור ומים וביום ב' האיר מבחי' הגבורה ולא מבחי' החסד לכן נברא ממנו הרקיע, נמצא שבכל פעולה מבחי' הנבראים אינו מאיר בו רק הארה פרטית וזהו"ע הזמן שהוא התחלקות הנבראים שלכל נברא יש לו זמן מיוחד בפ"ע וכפי ריבוי הנבראים כ"ה שכל חיות פרטי הוא בזמן מיוחד בפ"ע, וכ"ה עד"ז בבחי' מקום שהוא בחי' השתלשלות לכל נברא מקום מיוחד בפ"ע, אך עכ"ז הוא בבחי' גילוי ההשתלשלות בפ"מ אך מקור הזמן הוא בחי' ו' ימים שהם ששה הארות כי יום הוא בחי' הארה כמ"ש ויקרא אלקים לאור יוםמב כו' וכל הארה כשנמשכה בפ"מ בבי"ע נעשה מזה אלף שנה בעיניךמג כיום אתמול כו' שבחי' יום אתמול הוא בחי' היום דאצי' הוא הארה כללי' וכאשר מאיר בבי"ע נתחלק לאלף שנה בפרט, וכל שנה יש בו ראש השנה שהוא מקורמד לכל השנה ג"כ בכלל ונתחלק בפרט לי"ב חדשי השנה וכל חודש ל' יום, וכ"ז ההתחלקות בפרט הוא בחי' הזמן בפ"מ אך למעלה בו' יומין עילאין דאצי' אינו בחי' הזמן בפ"מ רק מקור הזמן אך גם מקור הזמן הוא בחי' כח להאיר הארה מיוחדת בפרט בכל יום בפ"ע כמו ביום א' בחי' חסד בלבד כנ"ל, משא"כ בחי' חו"ב הוא למעלה מהזמן שהוא בחי' גילוי פשוט שאינו עדיין בחי' מקור להאיר הארה פרטי' רק כשמאיר נמשך ממנו בחי' גילוי פשוט הכולל כל הארות פרטי', וזהו ג"כ מה שנאמר במן דבר יום ביומומה כי הגם שבחי' מן הוא בחי' הארה מלמעלה מהזמן מ"מ נמשך בזמן לכן הארה שהאיר ביום זה לא הי' יכול להיות ממנו מזון ביום שאחריו כו'. ובזה יובן ענין המדרש מלמד שהי' סדר זמניםמו קודם לכן דקאי על בחי' מקור הזמן שנק' סדר זמנים שבא בסדר מיוחד בתחלה האיר בחי' החסד ולא נתגלה עדיין מציאת גבו' ואח"כ נתגלה מציאת גבורה, וממילא נתעלם גילוי החסד, וכ"ז הוא בחי' מקור הזמן שהואמז קודם לכן פי' קודם לבריאה מאין ליש כי מקור הזמן הוא בבחי' אצי' עדיין כו' כנ"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור