מ"מ אותו היום שעבר חסר מהארת קדש העליון כו'. וזהו"ע ימי מספר שבעים שנה בכדי להמשיך בכל ז' המדותקכב שכ"א כלול מי' שהוא מספר שבעים כו'. ולכן כל המצות תלוים בזמן דווקא כמ"ש לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיםקכג, כי חפץ הוא הגילוי רצון העליון הנמשך ע"י המצוה הוא תחת השמים שהוא בזמן לכל יש עת לכל חפץ כמו מצות עשיות סוכה ונטילת לולב שצ"ל בט"ו לחודש השביעי דווקא, ובזמן אחר לא יפעול כלום וכן הוא עד"ז בכל המצות כמו אכילת מצה וכיוצא שכולם תלוים בזמן דווקא מצד שזהו"ע המצות להמשיך מלמעלה מן הזמן בזמן דווקא, משא"כ בחי' תורה כל העוסק בתורה עולהקכד כאילו הקריב עולה אעפ"י שאין בהמ"ק בנוי ואין כהן כי היחוד שנעשה ע"י התורה שהוא בדיבור הוא בדרך העלאה דזמן בבחי' למעלה מן הזמן ולכן אינו תלוי בזמן, וכ"ה עד"ז בכל ההלכות כמו כשעוסק בהלכות לולבקכו הוא פועל פעולתו מתי שלומד הלכה זאת אעפ"י שהוא לומד אותה שלא בזמנה. ולכן נאמר בתורהקכה מה להלן באימה וביראהקכז כו', והאיך יכול להיות זה הלא אז שמענו מפי הגבו' בקולות וברקי', אך להיות שהגילוי שהי' בשעת מ"ת הוא ג"כ בשלימות עכשיו רק שהי' למעלה מן הזמן לכן בעת לימודו שנתעלה בלמעלה מן הזמן לכן תחיל עלי'קכח האימה שבשעת מ"ת ממש כו' וד"ל.
והנה כללי' שני בחי' הנ"ל דההעלאה והמשכה הו"ע אברהם ויצחק, כי אברהם הוא בחי' ההמשכה דלמעלה מן הזמן בזמן שלכן נאמר בו בא בימים שהוא הממשיך מלמעלה מן הזמן בשית יומין עילאין ע"ד הנ"ל בימים טובים ומעה"מקכט, ובחי' יצחק הוא בחי' העלאה דזמן בלמעלה מן הזמן ע"ד הנ"ל בתו' ושבת, ולכן לעתיד שיהי' יום שכולו שבתקל יאמרו ליצחק כי אתה אבינוקלא כו', אך יעקב הוא הכולל ב' בחי' דההעלאה והמשכה וכן התו' אעפ"י שהוא בחי' העלאה כנ"ל (כידוע דתורה מפי הגבורה ניתנהקלג וכמ"ש מימינו אשקלד ), מ"מ עיקרה הוא בחי' קו האמצעי שכולל שני בחי' דהעלאה והמשכהקלב כו' וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור