רישומי דברים מש"א אדמו"ר שליט"א יום א' דחה"ש לעת ערב ברי"ת
וספרתם לכםא ממחרת השבתב מיום הביאכם את עומר התנופה כו'. הנה בזהר אמרו על פסוק זה וספרתם לכם לכם דייקאג כד"א וספרה לה שבעת ימיםד לה לעצמה אוף הכא לכם לעצמכם כו'. ולהבין זה מה שהמשיל ענין ספה"ע ז' שבועות לספירת ז' ימים באשה לטהר עצמה כו'. הנה ידוע דביום חתונתו זה מ"תה שענין מ"ת נמשל לענין יחוד חו"כ שכמו ביחוד חו"כ הכלה קולטת הטיפה הנמשכת מפנימי' המוחין של החתן המשפיע בה כן במ"ת הקב"ה נק' חתן וכנ"י כלהו וענין המשכת השפע הוא הגילוי דאנכיז שהוא בחי' פנימי' עצמותו שלמעלה מבחי' הארה הנמשכת להחיות העולמות (... שאותה הארה נק' בחי' אני כו' משא"כ אנכי הוא בחי' פנימי' המשפיע ומהותו שנמשך ונקלט בנש"י. ..), וזהו"ע נתינת התורה לישראל וכמו האשה כאשר נצרכת להתייחד צריכה לנקות א"ע מדמי' ולספור שבעה נקיים כן הוצרכו נש"י לספור שבע שבתות בכדי לנקות א"ע מהפסולת שלהם כי מצרים הוא ערות הארץח שהמשיכה עליהם טומאת נדה וכאשר יצאו ממצרים וניקו א"ע מהפסולת (... כדוגמת הפסק טהרה באשה. ..) אז הוצרכו לספור שבע שבתות כי באשה שהיא פרטי' מספיק ז' ימים משא"כ בכללות נש"י הספירה הוא ז' שבועות תמימות דווקא, וזהו כד"א וספרה לה לעצמה היינו להנאתה בכדי שתוכל לקבל אח"כ שפע הטיפה כן בכללות נש"י וספרתם לכם לעצמכם ולהנאתכם בכדי שתוכלו לקלוט בתוככם השפע דאנכי כנ"ל וכמשי"ת וד"ל.
והנה להבין מתחלה מה שנמשל שפע התורה לקליטת הטיפה כו' ילה"ק ענין כאיל תערוג על אפיקי מיםט ופרש"י שענין תערוג הוא בלה"ק מורה על צעקת האיל כמו שמורה נוהם על צעקת הארי וגועה על צעקת השור ושוקק על צעקת הדוב כו' וכאשר נשכיל בעומק יותר יש לחבר ל' תערוג עם ערוגת הבושםי כו', ויתפרש תערוג צעקה על העדר העונג כי יש ב' מיני צעקה הא' צעקה מן הכאב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור