נכנס בו בחי' הדעת שנמשך מצד גדלות המוחין ואז הוא מבחין ומבדיל בין שני הפכים כו', וכן ע"ד דוגמא בחביות יין כאשר מעורבים השמרים עם היין אז אין בוחן כ"כ טעם היין וגם בשמרים אין כ"כ טעם השמרים רק מעורבים זב"ז אבל כאשר החביות עומדת בשקט זמן מה אז נבדלו השמרים למטה והיין עולה למעלה ואז היין הוא בתוקף הטעם שבו והשמרים נעשו עבים וגסים מאד עד שאינם ראוים כלל לשתות, וכ"ה בנה"א כאשר אינו מעמיק דעתו בגדולת ה' ואז אינו מאיר בו רק קטנות המוחין אז יכול להיות בו רצון לה' ורצון לגרמי' כא' כדוגמת החלום הנ"ל, אבל כאשר מעמיק דעתו בגדולת ה' ומכניס גדלות הדעת בקרבו אז מפריד מנשמתו האלקית כל מיני שמץ רע אפילו תכלית הדקות ואז נשאר נה"ט למטה בבחי' שינה ואינה פועלת פעולתה ויכול נה"א לעלות למעלה בלי שיעור [... כמו בשעת התפילה בבינונים כמבואר בלק"אקו ], וזהו בחי' אתכפי' כו', וזהו שבש"ע דייקא אנו אומרים דייקא סלח לנו אבינוקז כי חטאנו כי מצד גדלות הדעת המאיר אז לכן מרגיש אפילו שמץ דק מן הרע לחטא גדול משא"כ כשאינו מאיר גדלות הדעת אז כל דרך איש זך בעיניוקח כו', ועד"ז ג"כ בכלל הוא בזמן עשי"ת שאז מאיר בנש"י בחי' גדלות המוחין ואז ננסר ונפרד כל כחות דנה"ט מנה"א ואז הנה"א עולה למעלה כו', וכ"ה למעלה נעשה בחי' נסירה היינו ע"פ הידוע בענין כי שמש ומגן הוי' אלקיםקט והנסירה היא להפריד בחי' הנרתק דשם אלקים וממילא נתגלה בחי' שמש עילאה שהוא בחי' שם הוי' [שזהו ענין הארת פנים הנמשך בעשי"ת], וזהו ענין ועניתם את נפשותיכם בתשעה שהוא ענין התשובה להפריד הרע מכל תשעה כחות שבנה"א שזהו ענין שכל ומדות אבל ההפרדה ברצון אינו נעשה על ידינו רק מלמעלה [כמ"ש ומל הוי' את לבבךקי כו'], והנה ע"י התשובה מעוררים מלמעלה בחי' משפיע שבעצמי' כי כך הוא המדה אשה מזרעת תחלה יולדת זכרקיא וזהו ענין שבת שבתון הוא כי יוהכ"פ נק' שבת שבתון שהוא בחי' עליות כל שבתות השנה כמו שהשבת הוא עליית ששת ימי החול, ולהיות שבפ' אמור מדבר כשמתעורר מצד מעה"ת בתשובה מעומקא דליבא שזהו ענין ועניתם את נפשותיכם בתשעה כנ"ל לכן א' שבת שבתון הוא שאז מאיר בחי' דכר שבעצמו' ולכן לא נאמר שם ג"כ חוקת עולם בפסוק דשבת שבתון [רק מתחילה א' חוקת עולם לדורותיכם כו'] להיות שהארה זאת אינו מאיר בכל יוהכ"פ רק כשיש כשרון מעשה התחתונים כו', אבל בפ' אחרי מדבר בגילוי אור הנמשך מצד עצם סגולת היום כי שם נאמרקיב בתשעה שאז אינו מאיר רק מבחי' מקבל שבעצמו' לכן א' שבת שבתון היא ולכן א' ג"כ חוקת עולם להיות שאור זה נמשך בתמידות בכל יוהכ"פ גם כשאין בחי' תשובה מלמטה כו'. ועי"ז יובן מש"א בתחילה הפרשה וכיפר על הקודש כי שם מדבר ג"כ כשיש תשובה מלמטה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור