בבחי' גילוי למטה כמו למעלה שזהו בחי' המצות כמו מצות תפילין שמעורר המשכת אא"ס בבחי' תוס' אור בחב"ד דאצי' ומשם נמשך האור להתלבש בתפילין הגשמי' המונחים בראשו של האדם והאור בהם הוא מלובש למטה כמו למעלה, וכן עד"ז בכל המצות כמו ציצית בל"ב נתיבותמז כו', ועם זה יובן הקדמה הנ"ל מה שהי' צריך להיות קי"ס הכנה למ"ת היינו בכדי שיתלבש בבחי' רחמים שלמטה בחי' רחמים עליוני' דשרש השבטים כמו שהם באצי' ועל ידמח רחמים דשבטים שבעולם דאצי' להיות נמשך ומאיר בכל עולם האצי' וגם מאיר למטה בבי"ע כמו למעלה, ולכן הי' קי"ס שהוא בחי' קריעת הפרסא להאיר בשבטים שרש השבטים כמו שהוא למעלה ועי"ז יומשך המשכת התורה דאצי' למטה ממש בעשי' גשמי' במצות הגשמי' כו', ולכן הי' י"ב גזרים לנגד י"ב שבטים שבכל שבט ושבט יאיר עליו משרשו כמ"ש למעלה כו' וד"ל.
ומעתה יובן ענין בקיעת הנהר דלעתיד, כי הנה בחי' נהר הוא בחי' מחשבהמט שבבחי' בינהנ דאצי', כי הנה עד"מ בגשמי' ההפרש בין נהר ליםנא שמי הים המה קוו וקיימונג, אך מי הנהר המה נובעים בבחי' התחדשות בכל עת ורגע מבחי' המעיין, כך הוא ההפרש בין דיבור למחשבהנב שבדבור ההשפעה מוגבלת מצד שכבר הוגבלה מקודם בדבור שבמחשבה בעת שחשב איך לדבר והוא כמו הים ד"מ, אך המחשבה עצמי' בלתי מוגבלת כלל ומאירה מן השכל בכל עת ורגע בבחי' התחדשות, והוא כמו הנהר שנמשך בבחי' התחדשות בכל עת ורגע בבחי' נביעתו מן המעיין כו'. אך גם המחשבה אף שמאיר בה אור השכל בבחי' התחדשות בתמידי' מ"מ הוא ג"כ בבחי' פרסא להסתיר אור השכל, כמו שאנו רואים שברק המבריקנד דחכמה אינו נתפס בבחי' התיישבות בכלי המוח, והטעם הוא מצד תוקף הגילוי של אור השכל שלא יוכל להתקבל בכלי המוח, אך כאשר נמשך ונתלבש באותיות המחשבה הנ"ל אז מתיישב בכלי המוח והיינו מצד שאותיות המחשבה הנ"ל מסתירים עצם אור השכל שלא יאיר כמו שהוא רק הארה חיצוני' ממנו ואותה הארה תוכל להתקבל בכלי המוח, (... כידוע דגילוי סיבת ההעלם והעלם סיבת הגילוי כו'. ..) אבל עצם אור החכמה כמו שהוא בבחי' ברק המבריק לא יוכל להתקבל בכלי המוח ומכ"ש עצם כח המשכיל שהוא בבחי' העלם לגמרי מכל וכל ומכ"ש בחי' מקור התענוג שהוא כח נעלם מאד ואינו מתקבל כלל בבחי' גילוי בכלי המוח רק הארה בעלמא ממנו מאיר בעת הארת השכל בכלי המוח הוא בבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור