ה' אל אברםקמא וירא אליוקמב ה' כו' ויבן מזבח לה' הנראהקמג כו' ויבן מזבח לה'קמד סתם, וא"כ איך אמר ושמי הוי' לא נודעתי להם, רק הלא ידוע התירוץ לזה בד"חקמה בשני אופנים הא' שרק הארה מש' הוי' נתגלה להם ולא עצם ש' הוי', ואופן הב' שגם אם נאמר שעצם ש' הוי' נתגלה להם אבל רק מבחי' הוי' דלתתא כו' שאחר הפסיק טעמא אבל בחי' הוי' דלעילא שקודם הפסיק טעמא לא נתגלה להם כידוע הענין על הוי' הוי' ופסיק טעמא בינייהוקמו כו', אשר לזאת ההמשכה שלהם הוא רק להוסיף אור באצי' וכנ"ל שרק פעל לדחות את החשך אבל לא שיתהפך עצם החשך כמו הבארות כו' והמקלות של יעקב כו' שלא נקלט ונתאחד בהם בחי' קדושה וכנ"ל אבל בתומ"צ רוצה לגלות שם הוי' העצמי דלעילא כו' וגם העצם יתגלה כמו שהוא ולא רק הארה ממנו וא"כ ממילא פעל שעצם החשך של דברים התחתונים וגשמיי' יתהפכו לאור כו', וכמ"ש ברש"י לא הודעתיקמז אין כתי' כו' לא ניכרתי להם במדת אמיתית שלי שהוא כמ"ש אמת הוי' לעולםקמח ובחי' אמת הלא מורה שבחי' א' הוא בחי' אני ראשון ובחי' ת' הוא בחי' אני אחרוןקמט ומ"ם באמצעיתא הכל בהשוואה בלי שום שינוי כלל, היינו שבחי' אור עצמותו יאיר למטה מטה בלי שום הסתר כלל כו', היינו אמיתית ש' הוי' דלעילא כו'.
וזהו"ע מ"ש אבן מאסו הבוניםקנ היתה לראש פינה, שידוע הפי' כי בחי' אבן הוא הצירוף א' ב"ןקנא דקאי על בחי' מל' שנרמזת בשם ב"ן דוקא בגימט' בהמה כנ"ל, וגם אפשר לומר כי הלא אבנים נק' אותיות וכמ"ש בס"י שני אבנים בונותקנב שתי בתים כו' ובחי' מל' הלא היא בחי' מקור של צירופי אותיות כמאמר מל' פהקנג כו', שמבחי' צירופי אותיות ודבור שבמל' הוא מקור של כל הנבראים בבחי' יש דוקא, וגם בחי' החשך של היש שיסתיר לגמרי עד שיתהווה מזה חשך התחתון כו', וזהו בדרך אפשר שבחי' אבן זה מאסו הבונים שהם בחי' האבות שנק' בוניםקנד כידוע, והיינו להשפיל א"ע לברר החשך התחתון רק שהוסיפו אור באצי' כי הרי הם היו מרכבה לבחי' חג"ת דאצי' כו' כידוע, אבל דהע"ה הי' מרכבה דוקא לבחי' המל'קנה וכמ"ש ויעש דוד שםקנו וכמ"ש נאום הגבר הוקם ע"לקנז שהוא בחי' עולה של תורהקנח עולה של