וספרתם לכם
רסב
חללי הלב משכן והשראת נה"א ונה"ט להיות רק לה' אחד כו'], רק אח"כ צ"ל נמשך ביטול רצון הזה בפרט בכל המדות וזהו"ע ספרה"ע, והנה בענין ספרה"ע יש ב' בחי' הא' המשכת המקיפים בבחי' המדות, והב' בירור והעלאת פנימי' המדות, וביאור הדברים הנה אנו רואים בעבודה שבלב ב' בחי' הא' היינו כאשר ההתבוננות הוא מבחי' ואתה מחי' את כולםצג היינו איך שהוא מחי' ומהווה כל העולמות מאין ליש בכל עת ובכל רגע עד שהוא מחי' גם את נפשו בקרבו ומזה יתפעל בלב באה' כמאמר לאה' את ה' כי הוא חייךצד, והתפעלות זאת יש בה יתרון שמבררת ומהפכת המדות שבלב כו', אבל מ"מ יש חסרון מצד אחר להיות שההתפעלות בא במורגש לזאת יכול להיות הסתעפות יניקת החיצונים כמו אברהם יצא ממנו ישמעאלצה כו', וכמו יניקת הצפרניים מן הידים שהוא בחי' מותרות, וכך גם במדות האהבה שמבחי' המורגש של המדה יוכל להיות מותרות יניקה כו' כמו מן ההתפעלות בעבודת ה' יכעס על המנגד כו', והבחי' הב' בעבודת ה' הוא כאשר ההתבוננות הוא מבחי' אוא"ס איך שהוא מרומם לבדו וכולא קמי' כ"ח שזהו בחי' עומק ופנימי' בינה, והתבוננות הזאת לא יכילנה כלי הלב רק שנשארה בבחי' מקיף על הלב ויש בה יתרון שאין מזהצו יניקה לחיצונים כי שרש המקיפים דבינה מסמא עיני החיצוניםצז [וכידוע שזהו בחי' צפור דרור שדרה בבית כבשדהצח בלי שום פחד וכן וקראתם דרורצט בחי' בינה עלמא דחירותק כו'], אבל יש בזה חסרון מצד זה שאינו נמשך בחי' בירור פנימי' המדות והתהפכותם מחושך לאור ולכן בספרה"ע פועלים ב' בחי' הא' בחי' המשכת המקיפים מבינה למדות להיות שמירה מיניקת החיצוני' והב' בירור העלאת המדות כו'.
וזהו משארז"ל מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועקא, כי מנין הימים שאומרים היום יום א' לעומר הוא המשכת המקיפים מבינה למדות ומבחי' מדות לבחי' מל' הנק' עומרקב שעורים [ונק' בזוהר יומין דדכוראקג כו'], ואח"כ כשנגמרו כל פרטי המשכת המקיפים בשבעה בחינותיהם אז נעשה כללות הבירור בהמדה ונתעלה המדה בבחי' העלאה מלמטה למעלה [שזהו ענין עליות יומין דנוקבא ממטה למעלה וכמבואר בזוהר שכאשר נמשכו ז' ימים מסט' דדכורא עולה כנגדה מדה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור